מסירת חצר סרגיי - 'מבצע' של משרד החוץ

אחת מדיירות הנכס מזה 34 שנים היא החברה להגנת הטבע. החברה טוענת כי השקיעה כספים רבים בנכס והביעה חשש כי העברת הנכס לידי המדינה וממנה לממשלת רוסיה, תביא להפקעת זכויותיה במקום ולהפסקת פעילותה בו.

בחודשים האחרונים הוגשו נגד ארבעה דיירים במתחם הנביאים תביעות לפינוי. לדברי אחד הדיירים, התובעת היא "המשלחת הרוסית" שמייצגת את הכנסייה הרוסית - אך "ברור שמאחורי העניין עומדת ממשלת רוסיה".

יתרה מכך, מדובר למעשה בהסכם בינלאומי ולפיכך טעון אישרור או אישור הממשלה דבר שלא נעשה. "לא מדובר בעסקת נדל"ן, אלא בהבנה בין שתי מדינות, שהושגה בעקבות לחצים מדיניים, במסגרת היחסים הבילטראליים ביניהן. בהתאם למנהג חוקתי מושרש, הסכמים כאלה, כדי שפעולה על בסיסם תהיה חוקית, צריכים להיות מאושררים בידי הממשלה ומונחים על שולחן הכנסת. למצער, ככל שההסכם אינו טעון אשרור הממשלה, עדיין הממשלה חייבת לאשר אותו כדי שמנקודת ראות של המשפט החוקתי הישראלי הבעת הרצון שעוגנה בהסכם תהיה כדין".

בם טוען כי לכנסת נודע על "העסקה" מתשובה של סגן שרת החוץ לשאילתות של חברי כנסת. "מנקודת מבט של המשפט החוקתי הישראלי מדובר בהתחייבות פגומה ובלתי חוקית, ואסור לשר האוצר לפעול על בסיסה, כל עוד הממשלה לא אשררה אותה". עוד טוען בם כי מתשובת משרד החוץ עולה כי ההחלטה התקבלה ב"הסכמת השרים הנוגעים בדבר".

עוד נטען בעתירה כי מדובר בהעברתו לבעלות ממשלה זרה של "נכס משמעותי המשמש לתכליות ציבוריות וממוקם במרכז ירושלים", לדבר עלולה להיות "השפעה שלילית על המרקם העירוני. ראוי היה להיוועץ במועצת העיר ירושלים לבחון את ההשפעות של ההחלטה להעביר את הנכס לבעלות הרוסית על המרקם העירוני. הדבר לא נעשה".

מתחם חצר סרגיי נרכש ב-1886 ונרשם ב-1898 על שם הדוכס הגדול סרגיי, שכיהן כיו"ר החברה האימפריאלית האורתודוכסית הפלשתינית (IOPS). לאחר מהפכת אוקטובר 1917, ניסו מספר גופים לטעון לבעלות על הנכס, בהם ברית המועצות וגם מתנגדי המהפכה שהכריזו על עצמם כממשיכי החברה (IOPS) אך בסופו של דבר לא הוברר מי הם הבעלים והנכס הועבר לניהול האפוטרופוס הכללי. בשנת 1984 נערך הסכם פשרה במסגרתו ויתרו נציגי הכנסייה הלבנה וה"גופים הלבנים" על נכסים במערב ירושלים. עם זאת , משחודשו היחסים עם ברית המועצות ולאחר מכן עם רוסיה, החלה מסכת לחצים "להחזיר" את הנכסים שהיו שייכים לגורמים רוסיים שונים ובהם חצר סרגיי.

לטענת הפורום, בדצמבר 2007 הודיע משרד החוץ על נכונות להעביר את הנכס לבעלות רוסיה וכי בהמשך פנה האפוטרופוס הכללי לבית המשפט המחוזי להעברת הנכס לבעלות המדינה כדי שזו תעבירו לבעלות רוסיה. עם העברת הנכס לידי המדינה, טוען בא-כוח הפורום, הופך הנכס לקנין מינהל מקרקעי ישראל והעברתו לבעלות זרה לצמיתות מעוררת שאלות משפטיות בדבר חוקיות המעשה.

הכוונה למסור נכס מרכזי בירושלים מעוררת דאגה גם בלבו של המועמד החרדי לראשות ירושלים, ח"כ מאיר פרוש. פרוש אומר כי "מה שעשתה ממשלת ישראל לגבי 'חצר סרגיי' הוא שערורייה. בשקט, בשקט כגנבים בלילה מבצעים הסכם עם ממשלת רוסיה, ללא דיון בממשלה וללא אישור הכנסת. ומי יודע מה עוד מתבצע כך ללא שקיפות, וללא ידיעת הציבור".

פרוש פנה לשרת החוץ ציפי לבני, וביקש ממנה לדחות את העברת הנכס עד לסוף חודש נובמבר, מאחר שב-11 בו ייערכו בחירות לעיריית ירושלים, יבוצעו חילופי גברי בראשות העיר ותיבחר מועצה חדשה. "ראוי, לכן, שנושא העברת הנכס לממשלת רוסיה יידון גם בעיריית הבירה". הוא הדגיש, כי הוא שוקל גם הגשת עתירה לבג"צ לעיכוב ה"עסקה השערורייתית".

על-רקע הידיעות כי יש כוונה להעביר לרוסים את הבעלות על חצר סרגיי קיימה הוועדה לביקורת המדינה כינוס במהלך הפגרה. בסיומו קראה לממשלה "לבצע בדיקה מחודשת של כל הנושאים והשיקולים הקשורים בהעברת מתחם 'חצר סרגיי' במגרש הרוסים בירושלים לממשלת רוסיה, בטרם העברת הנכס". עד לבדיקה מחודשת זו, הוועדה קראה לממשלה ש"לא להעביר את הנכס, אלא להמתין לשמיעת כל הגורמים המשיגים על ההחלטה".

בדיון השתתפו נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החוץ, משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, החברה להגנת הטבע ופורום משפטי למען ארץ ישראל. במהלך הדיון התבטאו חברי כנסת נגד המהלך בשעה שההסכם לא הונח בפני הכנסת ולא אושר בידי הממשלה. עוד נטען כי לא יתכן שהנכס יועבר לרוסיה ללא תמורה משמעותית לישראל ובלי שמעמד המחזיקים בנכס, יובהר עוד לפני ההעברה. בעקבות השאלה, אמר בדיון נציג משרד החוץ, ש"רוסיה תורמת משהו מצידה בהסכם זה, אך הוא אינו יכול לומר מה".