פרס: "לאפשר הקלות נרחבות במיסים לתעשיה"

"איש אינו יודע כמה זמן יימשך המשבר הכלכלי, אבל ברור שהשנה הקרובה, מסוף 2008 ועד סוף 2009, תהא שנה מכרעת". במילים אלו פתח (יום א', 14.12.08) נשיא המדינה, שמעון פרס, את נאומו בנאום הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים. "הדבר החשוב הוא להעז. לא פחדתי להעז, לא מאנטבה ולא מהאינפלציה בשנות ה-80. ב-1984 המליצו לי לא להיכנס לממשלה, אמרו לי - אין לך סיכוי להתמודד עם אינפלציה כזו, תן לשמיר להיכנס ראשון. אבל זה נוגד את אופיי".

נשיא המדינה ציין כי לישראל אין עושר טבעי רב, אבל היא ניחנת בהון אנושי מן המרשימים שבעולם. "אם היא תגייס את כל היצירתיות שבה, את החוצפה ואת התבונה המאפיינים אותה, ייתכן והמשבר עשוי לשמש לה הזדמנות מחודשת להיות רפובליקה של יצירתיות ולא רפובליקה צרכנית גרידא", אמר פרס.


"אי אישור תקציב המדינה - פתח לקומבינות ואי-ודאות"

פרס הדגיש כי יש חובה מוחלטת לאשר את תקציב המדינה עד לסוף שנה זו ולא לגרור את הדיון בו לשנה הבאה: "היעדר תקציב יוביל לקומבינות ולאי ודאות. הוא יפגע באמון העם, או שהממשלה תעשה זאת בעצמה, או שתנסה להגיע להסכם בין מפלגתי, אבל אסור להתחמק מהצורך הזה".

בהתייחסו לרשת הביטחון הכלכלית אמר הנשיא כי "המדינה צריכה להתייצב לימין החוסכים. האמון בכלכלתה של המדינה חשוב יותר מכספי המדינה". הנשיא קרא להשתמש בשיטות המאפשרות פריסת חובות, הגדלת הגרעון באופן מבוקר והורדת הריבית.

הנשיא הזכיר את ההיסטוריה הפיננסית שיצרה את החוב העצום בשנות הגאות ושהביאה את ישראל לפתחו של המשבר. "משנת 2003, קונצרנים גייסו הון באמצעות הנפקה של איגרות חוב, גם מקרנות פנסיה וקופות גמל. אלו היו סכומים ניכרים, שסייעו לצמיחה כלכלית ברמה של 5% לשנה, במשך חמש שנים. אז שוויין היה 20 מיליארד שקלים. כיום ערכן 200 מיליארד שקלים. אם הם יגיעו לפשיטת רגל, תגדל האבטלה, וייגזל כספם של החוסכים בקופות הגמל והפנסיה. המדינה צריכה להתייצב לימין הקופות ולימין החוסכים כדי לוודא שכספם לא יירד לטמיון. אפשר להעזר בשיטות שונות, כגון פריסת חובות, הגדלת הגרעון באופן מבוקר, והורדת הריבית, ולפנות מאידך לכל המעסיקים בישראל שלא ימהרו לפטר, שייתנו חופשות ללא תשלום או עבודה חלקית. שייצאו מתוך הנחה שבכוחנו לגבור על המשבר ולא להישבר על ידו". אז יצא הנשיא בפנייה ישירה למעבידים ואמר: "אל תמהרו לפטר את עובדיכם. תנו להם כמה שיותר חופשות מרוכזות ופרישות מוקדמות, לרווחתם ולטובת המשק".

פרס קרא להגדלה של תקציב המדען הראשי. "על הממשלה להגדיל באופן ניכר את תקציב המדען הראשי - למעלה מהגידול בסך 200 מיליון שקלים אותו אישרה כבר. אם לא תגדיל אותו בלפחות מיליארד שקלים, שוב נראה צמצומים ופשיטות רגל. על כל שקל שניתן למדען - המגזר התעשייתי יכול לגייס שניים עד שלושה שקלים נוספים וכל השקעה של שקל בהיי-טק מייצרת 6 שקלים כתוספת לתוצר הלאומי הגולמי". פרס ציין שתוספת כזו עשויה למנף קרנות דו-לאומיות, עם מדינות כמו סין, הודו, קוריאה וברזיל והוא העריך כי התוספת עשויה להחזיר לישראל חוקרים ישראלים השוהים בחו"ל.


"לנצל את היתרונות התעשייתיים הגלומים בישראל"

"אין מנוס מלהתוות סדר יום כלכלי לאומי חדש לישראל שיצעיד את המשק הישראלי למעמד מוביל בשורה הראשונה של הכלכלה העולמית", קרא הנשיא בלהט.

הוא חשף שורת צעדים כלכליים נדרשים אותם גיבש בחודשים האחרונים יחד עם אנשי מקצוע, כלכלנים בכירים, ראשי הצבא וראשי שלוש המפלגות הגדולות. כלים אלו נועדו לסייע לישראל לנצל המשבר הנוכחי העולמי לצמיחה ולהוות מדינה מובילה בתעשיות העתיד.

הוא אמר כי ישראל חייבת להעז לצאת מהקיבעון הכלכלי תוך הכרזה על סדרת תמריצים מהותיים ועל עידוד יזמים פרטיים, ולעבור להשקיע בחמש תעשיות העתיד אשר יניבו רווח ומקומות עבודה הן למגזר הפרטי והן למשק ולמדינה. ההגבלות של ישראל מחייבות אותה לבסס את הכלכלה על מדע, יצירתיות, תבונה וחוצפה אנושית. "אני צופה כי תעשיית העתיד תתבסס על חמישה תחומים מרכזיים בהם מדינת ישראל יכולה להיות חלוצה מאחר שהיא כבר נהנית מיתרון יחסי משמעותי ותשתית מדעית".

התעשיות המדעיות אליהן התייחס פרס הן הנעה חשמלית, ייצור מחודש של מים, ייצור תאי גזע, ייצור אביזרי לימוד מתקדמים ואביזרי הגנה נגד טרור. "בכל התחומים הללו לישראל יש מוניטין עולמי, כמעט אגדי - ועל כן יש לה סיכוי לשמור על מקומה בשורה הראשונה".

הנשיא הציע שהממשלה תודיע לכל מי שירצה להשקיע בתחומים אלה, הן בשלבי במחקר, הפיתוח והייצור, כי ייהנה מפטור ממס הכנסה לעשר שנים מהיום שבו ההשקעה תתחיל להניב רווחים, בנוסף על ההקלות הקיימות.

באשר להנעה חשמלית אמר פרס כי "נפט לא מייצרים. נפט מגלים. העניים משלמים והעשירים מתעצמים. ישנן אלטרנטיבות. אפשר לחסוך סכומי עתק על-ידי רציונליזציה של הרגלי צריכה. בישראל ישנם ניסיונות מעוררי תקווה, הו בתחומי החיסכון באנרגיה והן בייצור אנרגיה חלופית", ברומזו לפרויקט הגרנזדיוזי אותו מפעיל שי אגסי.