הערבי יפוצה על חוסר סבלנות המאבטחים

עדנאן מערוף תבע את רשות שדות התעופה בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שלדבריו, הושפל במהלך בדיקה ביטחונית בטרם יציאתו מהארץ. לטענתו, מזוודתו הועברה למסלול אחר ונבדקה במכונה נוספת, בשונה מנוסעים אחרים. מערוף לא חלק על הצורך בבדיקה ביטחונית, אלא שהוא התרעם על דרך ביצועה, ועל כך שגרמה לו לעלבון ופגעה בכבודו לאחר שחפציו נפתחו בפרהסיה באולם המרכזי, בפני נוסעים אחרים והוא עוכב עד לתום הבדיקה. עוד טען שהמזוודה ניזוקה כתוצאה מהבדיקה ולא ניתן היה לסגור אותה והוא נאלץ להעביר את תכולתה לשקיות.

הנתבעת השיבה שאנשיה מילאו את חובתם בביצוע הבדיקה, "והתובע היה קצר-רוח כנגד דרישותיהם של הבודקים, לא סיפק תשובות ברורות ולא היה אדיב". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה בהעדר עילה.

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חייבה השופטת מרים ליפשיץ-פריבס את רשות שדות התעופה לשלם למערוף סך של 1,000 שקל בתוספת הוצאות משפט בסך של 250 שקל בתוך 30 יום. לדבריה, מערוף לא הרים את נטל השכנוע והראיה, "בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה", להוכחת נזקי המזוודה ותביעתו לרכיב זה נדחית. "לא השתכנעתי מעדות התובע כי הבדיקה בוצעה תוך פגיעה מופגנת בפרטיותו, כי אם בצנעה, ככל שניתן, במסגרת מבנה האולם ודלפקי הבדיקה. כך גם לא הוכח כי יתר הנוסעים היו בסמוך למזוודה של התובע בעת הבדיקה. בדומה לתובע גם הכבודה של נוסעים אחרים נבדקת באותו מבנה וחלוקה פיזית של דלפקי הבדיקה. לפיכך לא היה בבדיקת הכבודה של התובע משום בסיס לתחושת עלבון".

הרוחות התלהטו שלא לצורך

השופטת הוסיפה כי לא הייתה כל הפליה וקבעה "שנוהלי הביטחון נשמרו ולא מצאתי כל ראיה לכך שהתובע הופלה לרעה בביצוע הבדיקה. לא די במראה עיניו של התובע והתרשמותו כנוסע, כדי להוכיח כי נוסעים אחרים אינם נבדקים. בדיקה ביטחונית קפדנית היא מחוייבת המציאות ואין להסתפק בהכרת התובע בחשיבותה, מבלי נכונות מצידו לשתף פעולה בביצועה, ללא תרעומת בגין חובת קיום תהליך הבדיקה. אין ספק, כי יש בבדיקה משום פגיעה בפרטיות של הנבדק ויכול שזו תגרום לעיכוב בלוח הזמנים של הנוסעים, תוך המתנה עד לסיום הבדיקה".

"באיזון האינטרסים, בין הצורך להגן על הנוסעים ובכלל זה על התובע, לבין הגנת הפרטיות ומניעת עיכוב של הנוסע לצורך הבדיקה, נוטה הכף לטובת האינטרס הראשון מבין השניים", אמרה השופטת והזכירה כי "המצב הביטחוני בארץ ובעולם בו קיימים איומי טרור, דורש הקפדה על נוהלי בדיקה שנקבעו על-ידי שירותי הביטחון. הללו, אמונים על קביעת הנהלים להשגת התכלית של ביטחון הציבור. לכך הוסמכו שירותי הביטחון כאמור בהוראות חוק שירותי הביטחון הכללי, תשס"ב-2002. על-מנת להבטיח שיתוף פעולה עם הנוסעים להבטחת שלומם ושלום הציבור, נקבעו כללי רשות שדות התעופה (שמירה על הסדר בשדות התעופה) התשמ"ד-1984 (להלן - "הכללים"), מכוח חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977. במסגרת הכללים נקבעה החובה לשיתוף פעולה מצד הנוסעים והעוברים בשדה התעופה, עם מלאי התפקידים בשדה התעופה".

ומשום כך, פסקה השופטת ואמרה כי "עמדו לנתבעת הרשות והסמכות, לבצע את פעולות הבדיקה ואין בביצועה משום פגיעה או עלבון בתובע. לא מצאתי כי היה במקום ביצוע הבדיקה ובשלביה משום הפרה של הנהלים. בנוסף, שמעתי על מאמצי הנתבעת להביא לקיצור וייעול הליכי הבדיקה בעריכתה בדרכים אחרות ומתקדמות. יש להניח ולקוות שהדבר ייתן אותותיו לטובה בעתיד".

עוד הוסיפה כי "יחד עם זאת, היה על עובדי הנתבעת לעשות כל מאמץ לבצע את הבדיקות באורך רוח ובסבלנות כלפי התובע, אף שהוא הפגין קוצר רוח ביחס אליהם, מתוך אי היכרות והבנה מצידו של נוהלי הבדיקה. לא השתכנעתי כי כל הבודקים נהגו בדרך זו והרוחות התלהטו, שלא לצורך. לא הוכח כי הבודקת נזקקה לסיוע של בודק אחר או אחראי עליה לצורך השלמת בדיקתה, באופן שגרם לקוצר רוח ותחושה לא נוחה מצד התובע. בה בשעה, לתובע חלק בהתפתחות הבדיקה לעימות, לנוכח חוסר הסבלנות מצידו ביחס לבדיקה. זאת, בהיותו סבור מתוך טעות שהוא מוטרד לריק, בשל אי ידיעת נהלי הביטחון המחייבים את הנתבעת".