הוחמר עונש מג"בניק שירה בשב"חניק

הוחמר עונשו של שוטר מג"ב שהורשע בהריגת פלשתיני שוהה בלתי חוקי. השופטים אדמונד לוי, אסתר חיות וחנן מלצר קבעו (יום ב', 2.3.09) כי השוטר ירצה שנתיים בפועל במקום שנה.

מדובר באירוע משנת 2006 כששלושה שוטרי מג"ב הגיעו לבית ביפו כדי לאתר פלשתינים שוהים בלתי חוקיים. בבית נמצאו פלשתינים שוהים בלתי חוקיים בהם...הם עוכבו והתברר כי אין בידיהם אישורי שהייה כחוק. השוטרים הובילו אותם לחדר צדדי והיכו אותם לאחר מכן הושיבו שניים מהם, בהם ההרוג איעד תאופיק אבו רעיה כשגבם אל הקיר.

אברהם נותר לשמור עליהם כאשר רובהו מכוון אל אבו רעיה. הוא דרך את הנשק לטענתו "מתוך כוונה לאיים ולהרתיע", אך תוך מה שהוגדר על ידו "היסח הדעת", לחץ על ההדק וקליע שנורה מהרובה הרג את אבו רעיה. אברהם הורשע בהריגת הפלשתיני והוטל עליו עונש של שנה מאסר בפועל.

הוא הגיש ערעור בטענה כי מדובר בעונש חמור. לטענתו, היה שרוי במצב של "חרדה ובלבול וביצע טעות גורלית". על העונש ערערה גם המדינה, בטענה כי הוא קל מידי. לא בלבול וחשש היו כאן, טענה המדינה, אלא "כוונה לאיים ולהטיל מורא על הפלשתיני, תוך ניצול כוח השררה".

כאמור, בית המשפט העליון דחה את ערעור השוטר על ההרשעה והורה להחמיר בעונשו לשנתיים בפועל. "כחייל, חזקה על אברהם שגם ידע כי לחיצה על ההדק יכולה להתרחש אף באקראי או בהיסח הדעת, הואיל ומדובר ב'כלי שהסיכון הכרך בטיפול בו טבוע בו מטבע ברייתו'. כדי למנוע את אותו סיכון נקבעו כללי בטיחות לטיפול בנשק. לדוגמא - בדיקתו מבלי שיהיה מכוון לאדם או על-ידי נצירתו". אברהם לדבריהם "לא נקט באף לא אחד מאלה למרות שהיה מודע לסכנה ולתוצאה הקטלנית הכרוכות במעשיו. ומאחר ועל הכל מוסכם כי הוא לא התכוון לגרום למותו של הפלשתיני. כל שנותר לקבוע הוא שהוא נהג בקלות דעת, היינו בידיעה שכתוצאה ממעשהו דריכת הנשק, ומחדלו, אי בדיקת הנשק ונצירתו, עלול להיווצר ירי שיגרום למותו של אדם. בנסיבות אלו הוא נטל על עצמו סיכון בלתי סביר".

הם הוסיפו כי העונש החמור בא בעקבות שורה של מעשים שביצעו השוטרים, ושסופם טראגי, הירי בפלשתיני. עם זאת ההתחלה הייתה אלימות בה נקטו אברהם וחבריו, חיילים בשירות חובה, "כלפי מי שכל חטאם הסתכם בשהייה בישראל שלא כחוק. אכן בשהייה זו כרוך סיכון רב לציבור, אולם מכאן ועד לשימוש באלימות שלא לצורך על-ידי מי שהופקדו לשמור על החוק, הדרך ארוכה. התנהגות זו כשלעצמה חייבה את גזירתו של מאסר לאברהם, ומסקנה זו מתחייבת ביתר שאת נוכח התוצאה הקטלנית בה הסתיים מפגשו של אברהם עם הפלשתיני שנהרג".

השופטים קבעו כי חומרת העבירות דורשת החמרה בעונש. וגזרו על אברהם כאמור, שנתיים מאסר.