טיפול חד-חודשי בתרופת מירסרה בקרב מבוגרים חולי אי-ספיקת כליות כרונית (CKD), וסובלים מאנמיה, לרבות אלה המטופלים בדיאליזה, עשויה לשמור על רמות המוגלובין יציבות, ללא קשר לטיפולים קודמים או לתדירות המינון. כך עולה ממחקר השוואתי ראשון, שנערך במספר רב של מרכזים רפואיים.
מחקר ה-PATRONUS נערך במשך 56 שבועות בקרב מדגם מייצג של 490 חולי מחלת כליה כרונית, המטופלים בדיאליזה. במסגרת המחקר נבדקו יעילותן של שתי תרופות.
מממצאי המחקר עולה, כי מירסרה, של חברת התרופות רוש, סייעה למספר גדול יותר של חולים אלה להשיג רמת המוגלובין יציבה של כ-10.5 גרם/דצ"ל וירידת ההמוגלובין לא חרגה מ-1.0 גרם/דצ"ל, במינון של פעם אחת בחודש, לעומת התרופה השנייה שנבדקה.
ד"ר פרננדו קררה, חוקר במחקר PATRONUS ונפרולוג באורודיאל, פורטוגל, אמר כי עובדה זו עשויה לפשט את הטיפול באנמיה ולפנות זמן יקר של הצוות הרפואי לניהול המצבים הרבים האחרים שמהם סובלים חולי דיאליזה.
כל החולים במחלת כליה כרונית, בין אם הם מטופלים בדיאליזה ובין אם לאו, יכולים לעבור ישירות לטיפול חד-חודשי במירסרה. טיפול אחת לחודש מאפשר ניהול פשוט ונוח של האנמיה.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
