חומרי חקירת "האם המרעיבה" אסורים בפרסום

מקטינים להבות? בית משפט המחוזי בירושלים הוציא צו האוסר פרסום חומרי חקירה מהתיק בפרשת "האם המרעיבה". בכך נענה השופט רפאל יעקובי לבקשת בא-כוח האם, עו"ד דוד הלוי.

השופט קבע, כי איסור הפרסום ייחול על כל חומר ראיות הקיים בתיק החקירה לרבות "קלטות אודיו, וידאו וכל חומר המצוי על אמצעי שמע זה או אחר, הודעות, זכרון דברים, חומר רפואי ואחר שנאסף על-ידי רשויות התביעה והאכיפה במהלך חקירת האם".

ביום ו' (7.8.09) החליט בית משפט המחוזי בירושלים על הקפאת מצב בכל הנוגע לתנאי שחרורה למעצר בית של האם. זאת עד לדיון שיתקיים ב-23.8.09 לאחר שהסניגוריה תעיין בראיות נגד האם.

הפרקליטות דרשה להחמיר את תנאי המעצר ולקבוע כי הוא יתקיים מחוץ לשכונת מאה שערים. לטענת הפרקליטות בני העדה החרדית מקשים על הפיקוח ומתנכלים לכאורה לשוטרים המגיעים ליישם את הוראות בית המשפט.

בא כוח האם העלה שורה של טענות כלפי הפרקליטות והמשטרה ודרש לבטל את מעצר הבית של האם בשל מצבה, הריון בסיכון בחודש השישי. "בנוסף למעצר, עד לרגע זה לא היה לה רגע של מנוחה. בדיקות, חקירות, זימונים לביהמ"ש. לכן אין מקום למעצר בית". כמו-כן דרש להסיר את הפיקוח על ילדיה האחרים וציין כי גם השופטת שלומית דותן הבחינה בין הילד ח' לבין יתר הילדים וקבעה כי האם אינה מסוכנת כלפי ילדיה.

עו"ד הלוי התנגד לשינוי מקום מעצר הבית של האם. "המדינה טוענת שאין לה שליטה אפקטיבית בשכונת מאה שערים. טענה זו מוטב לה לוּ לא הייתה נשמעת. האם אוזלת ידה של משטרת ישראל היא סיבה לעקור אדם מביתו?" הוא דחה טענות לגבי העדר שיתוף פעולה מצד האם, וטען כי האם כיבדה את השוטרים בעוגות וכי "איננה אחראית להתנהגות של אחרים".

הוא האשים את השוטרים בהפצת מידע לא נכון לפיו האם "מצפצפת על רשויות החוק". לטענתו היא הוזמנה לחקירה אך היה זה יום לפני צום ט' באב והוא הציע כי היא תיחקר ביום ראשון. לטענתו קצין החקירות אמר שיחזור אליו "חיכיתי והוא לא חזר. למחרת שלחתי לו מסרון ושאלתי מה קורה. לא עברה מחצית השעה, ובכל כלי התקשורת כבר פורסם: 'האם לא התייצבה לחקירה'. נוצר הרושם כאילו היא מצפצפת על רשויות החוק. אני עצמי לקחתי אותה לחקירה".

עו"ד הלוי מתח ביקורת על הפרקליטות גם בנוגע להתנהלותה כלפי ד"ר וייל וטענותיה כי "לא הבין את תפקידו" כאשר קבע כי האם אינה מסוכנת לילדיה. התביעה לדבריו היא זו שהציעה את ד"ר וייל בטענה כי הוא "גורם שמקובל גם על העדה החרדית. היא העבירה זאת כהמלצה של הפסיכיאטר המחוזי.... הגיע ד"ר וייל ובדק את המשיבה ארבע פעמים. הוא קבע כי המשיבה אינה מסוכנת לילדיה, כולל לח'".

אלא שהקביעה הזו "לא עמדה בציפיות של התביעה", הדגיש הלוי. הוא הוסיף כי התביעה חזרה לעניין תסמונת מינכהאוזן למרות שהפסיכיאטר המחוזי קיבל שלא מדובר בתסמונת זו. "ד"ר וייל אמר את מה שאמר, וקיבלנו מסמך. לאחר קבלת המסמך הזה עשו עליו לינץ' והוציאו את כל השלדים מארונו".