למה ללכת למדונה? לא ברור לאיזו הופעה תלך הערב נינט טייב, אם בכלל, אבל דווקא היא היטיבה להגדיר את ההבדל בין שתי ההופעות שיערכו הערב בהתייחסותה להבדל בין מוזיקה "מהישבן ומטה" ומוזיקה "מהישבן ומעלה". ובכן, אין צורך להתחסד. אנחנו לא הולכים לשמוע את מדונה בגלל הטקסטים המבריקים או האילוזיות המוזיקליות. בשביל להתרגש מטקסטים אפשר ללכת ללאונרד כהן, שמגיע גם הוא ממש עוד מעט. אבל עם כל הכבוד לכהן ולשלוש להקות הרוק שינגנו בצידו השני של הפארק, מדונה יש רק אחת. הפקה מוקפדת, מושקעת, צבעונית ובעיקר שמחה אפשר למצוא רק אצל מלכת הפופ הבלתי מעורערת של העשורים האחרונים, שאומנם לא מכוונת יותר מדי גבוה, אבל בהחלט גורמת לישבן לזוז. ואם יש משהו שלמדנו מההופעה הנהדרת של ה"פט שום בויז", לפעמים שמחת חיים, רקדנים ותאורה מעוצבת זה כל מה שצריך כדי להעלות חיוך שלא נמחק במשך שבועות.
ואם המוזיקה והאפקטים לא מספיק משכנעים, אולי האפשרות להרגיש פעם אחת כמו בהופעת חו"ל אמיתית היא זו שתגרום לכם לבחור היום במלכת הבלונד. הופעה שבה תוכלו להיתקל בדמי מור מחבקת את אשטון קוצ'ר, בג'סטין טימברלייק ואולי אפילו בקוונטין טרנטינו היא חוויה הוליוודית ולא ממש ישראלית, ויהיה נחמד לקחת בה חלק לפחות פעם אחת בחיים.
למה ללכת לפיית נו מור?
פופ זה אחלה, באמת, אין כל רע בפופ. זה כיף וזה שמח ובמקרים הטובים ביותר, פופ יכול להיות מעמיק, משמעותי ומרגש כמו כל מדיום אמנותי אחר, כולל האמנות הגבוהה ביותר. אבל הוא לעולם לא יצליח להעניק לקהל בהופעה חווייה טוטלית, אופורית, משכרת ומשחררת כמו הופעת רוק ענקית. בפופ, מקסימום, נרקוד. ואם הופעות רוק כסאחיסטיות לפנים הן כוס התה שלכם, הרי שהאירוע הערב בגני התערוכה צריך להיות עבורכם חג גדול יותר מיום ההולדת שלכם. פיית' נו מור, להקת רוק אגדית ששינתה את פני הרוק באייטיז ובניינטיז, התאחדה השנה ומגיעה לישראל להופעה מלאה עם ההרכב המקורי, כולל מייק פאטון הענק. זוכרים כמה פעמים הגיע פאטון לארץ בשנים האחרונות, ותמיד התבאסנו שזה לא פיית' נו מור? עכשיו החלום מתגשם.
אם אפילו ההופעה הפגזית שלהם לא מספיקה, גנרל פאטון יתוגבר בשתי יחידות קרב מיומנות, שימטירו מטחי דיסטורשן אדירים על הקהל: דינוזאור ג'וניור, עוד להקת רוק אגדית מהניינטיז שנשארה חיונית ומרתקת (וקרעה עורות תוף בביקורה האחרון בזאפה, בשנה שעברה) ומונוטוניקס, להקת הרוק הישראלי הכי קרועה וקורעת, שרוב השנה מפילה חללים באירופה ובארה"ב ועכשיו חוזרת לסיבוב ניצחון ואלבום חדש במולדתה.
עם כל הכבוד למדונה - ויש כבוד - אם אתם רוצים לראות הופעה אמיתית עם נגנים שבאמת מנגנים, עם זמר שנותן את הנשמה ולא רק את האגן, וליהנות מהופעה שבה המוזיקה היא המסר ולא מסכי הווידאו או הפטפוטים בין השירים, אני חושב שאתם יודעים את התשובה.
