יגאל פריימן, נכה צה"ל תושב רמת השרון, תבע את עיריית עכו בבית משפט לתביעות קטנות בעיר בסכום של 15,515 שקל לאחר שעבר חוויה קשה על לא עוול בכפו.

דוח ללא סיבה

מכתב התביעה עלה שבליל 3.9.07 התדפקו אנשי הוצאה לפועל על דלתו כשהם אוחזים בצו החתום על-ידי נציג העירייה וכותרתו - "כתב הרשאה לתפוס ולמכור מטלטלין ע"י ס' 4 לפקודת המיסים (גביה)". פריימן התבקש לשלם באופן מיידי סך של 515 שקל אחרת יאלצו לגבות קנסות והוצאות גבייה בדרך של תפיסת מיטלטלין ומכירתם.

"לא צוינה בדוח סיבת הטלת הקנס, אך האלמונים אמרו לי שהוא נעוץ בחוב בגין חניה בלתי חוקית בשטח עיריית עכו. ניסיתי לדבר על לבם ואמרתי שמעולם לא חניתי בשטח העיר עכו, אך לשווא", טען פריימן.

בצר לו, שילם פריימן את הסך המבוקש ולמחרת יצר קשר עם עיריית עכו. רק ביום 10.10.07, לאחר ניסיונות בירור רבים, נשלח אליו מכתב ממנו למד כי מדובר בקנס שניתן ביום 10.8.05 בגין חניה בשטח עיריית עכו עם רכב מסוג שברולט מ.ר. 6969157 בעוד שרכבו, הינו מסוג פורד מ.ר. 6969151. פריימן הבין מיד שהצו הוצא בטעות, לאחר שהעירייה לא בדקה את מספרי כלי הרכב וסוגיהם.

סכום התביעה כלל: 515 שקל סכום הצו, 10,000 שקל בגין עוגמת נפש וכן 5,000 שקל הוצאות עו"ד שטיפל בפרשה.

"התובע לא שעה להתראה"

העירייה השיבה בכתב ההגנה שעקב טעות בהקלדת הדוח למחשב, נרשם הדוח לרכבו של פריימן שמספרו זהה לרכב שעבר את העבירה פרט לספרה האחרונה (1 במקום 7), ונשלחה לו הודעת תשלום קנס ביום 21.12.05 בדואר רשום.

"התובע לא פנה אלינו בבקשה לבטל הדוח במועדים הקבועים בחוק, ולא שעה להתראה שנשלחה אליו טרם נקיטת הליכי גביה, ורק לאחר ששילם את מלוא הסכום, נזכר לפנות אלינו. מאחר שהתובע לא ציין בפניותיו כי מדובר בטעות בזיהוי הרכב, נדחתה בקשתו לקבל ההחזר, ורק עם קבלת מכתב מעורך דינו ובו הסבר מפורט, בוטל הדוח ביום 25.12.07, והסכום הושב", טענה העירייה.

אופן התנהלות העירייה - מקומם!

השופטת זהבה (קאודרוס) בנר מתחה ביקורת נוקבת על התנהלותה הקלוקלת של עיריית עכו וחייבה אותה לשלם לפריימן פיצוי בסך 6,000 שקלים.

היא אמרה כי "טעות הקלדה של פקידת הנתבעת הובילה למהלכי שרשרת מהפעלת גובים ומעקלים באישון ליל ועד חוסר תשומת לב לנטען ע"י התובע, כאשר אינו חב בכל חוב. המעקלים גרמו לחרדה ולעוגמת נפש רבה לתובע שהינו אזרח שומר חוק, גמלאי ונכה צה"ל, והוא נאלץ הוא לשלם את סכום החוב הלכאורי, למרות שידע כי אין הוא חב כל חוב שהוא לנתבעת. לאחר מכן הנתבעת התעמרה בתובע, אשר ביקש בסה"כ לבדוק פשר החוב הנטען כלפיו, ועד אשר לא שלח מכתב מאת עו"ד, לא ניאותה לבדוק אצלה טענותיו לעומק. כל פניותיו של התובע נפלו על אוזניים ערלות, עד אשר, כאמור, נאלץ הוא לפנות לעורך דין, תוך הוצאת סכומי כסף בגין כך".

השופטת הדגישה כי "אופן התנהלות מעין זו של רשות מקומית כנגד אדם נורמטיבי, ישר דרך ותם לב, איננו מקובל ואף מקומם, המגיע לשימוש בכוח השררה באופן שרירותי. אין ספק שעוול חמור נעשה לתובע. מן הראוי היה שהרשות תקפיד על אופן ביצוע הליכי הגביה, תפקח עליהם ותבדוק מיידית ולעומק כל תלונה. ניתן היה אחרי בדיקה קלה ומהירה ביותר, לבטל הקנס ובכך לצמצם נזקי התובע, ותחושת הכעס והתסכול של אזרח מול רשות אשר פועלת באופן גס כנגד מי שהוא חף מכל מתום, ולא עשה דבר אשר מצדיק פעולות אלו כנגדו".