יותר מ-86% מצילומי החדשות בעיתונים הישראלים הם צילומי ארכיון. כך עולה ממחקר חדש וראשון מסוגו שנערך באוניברסיטה לקראת הכינוס השני לצילום עיתונאי המתקיים היום.

"מהממצאים עולה בבירור שערכו של הצילום החדשותי בעיתונות הישראלית נמצא בירידה, וכי רק מעטות הן התמונות המספרות סיפור עיתונאי, כפי שניתן היה לצפות. רוב התמונות משמשות כאמצעי ויזואליה לצד הכתבה, לעיתים ללא קשר אליה. התמונה בעיתונות הישראלית כבר לא שווה אלף מילים, אלא הרבה פחות מכך", אמר ד"ר אמיר גילת, ראש מערך תקשורת הסברה ודוברות, שערך את המחקר.

המחקר בדק את כל התמונות שפורסמו בעמודי החדשות של העיתונים ידיעות אחרונות, הארץ וישראל היום במשך חודש ימים (בין יולי לאוגוסט 2009). עיתונים יומיים אחרים לא נבדקו. התמונות שנספרו הן תצלומים מערכתיים בלבד ללא פרסומות, מודעות, קריקטורות, גרפים וציורים.

הממצא הבולט שעלה הוא שמרבית הצילומים בעמודי החדשות לא צולמו באירוע עצמו או סמוך לו. 90% מהתמונות בעיתון ידיעות אחרונות בתקופת המחקר ו-86% מהתמונות בהארץ וישראל היום לא צולמו ביממה שקדמה לפרסום.

נתונים נוספים שנמצאו:

• בהארץ פורסמו בממוצע 42 תמונות חדשותית ליום;

• בידיעות אחרונות פורסמו בממוצע 38 תמונות חדשותית ליום;

• בישראל היום פורסמו בממוצע 38 תמונות חדשותית ליום.

"ניתן היה לצפות שהמצב יהיה הפוך, שבעיתון הארץ הסולידי נמצא פחות תמונות מאשר בעיתוני הטבלואיד", אמר ד"ר גילת.

• עוד עולה מהנתונים כי לא תמיד ניתן קרדיט לצלם או מקור התמונה;

• בעיתון ידיעות אחרונות לא ניתן ב-24% מהמקרים קרדיט;

• בעיתון ישראל היום לא ניתן ב-19% מהמקרים קרדיט;

• בעיתון הארץ לא ניתן ב-14% מהמקרים קרדיט.

במקרים רבים פרסמו העיתונים תמונות "רב-שימושיות" כמו חורשה או רחוב שלא הביאו את ה"סיפור", אלא היוו רק אמצעי הדמיה (אילוסטרציה) לכתבה שעסקה באונס בחורשה או באלימות ברחוב. "היינו מצפים לראות בעמודי החדשות תמונות מהאירועים עצמם, אולם המצב אינו כזה. הצילום העיתונאי בעמודי החדשות הוא לא הצילום העיתונאי הקלאסי - הוא אינו מספר סיפור, הוא ממוחזר ומשמש כאמצעי לעיטור הטקסטים, לעתים תוך פעולה מניפולטיבית על הקורא, שסבור שמדובר בתמונות חדשות וחדשותיות", אמר ד"ר גילת.