ניצב בדימוס עו"ד יעקב בורובסקי, שהיה עוזר בכיר של מבקר המדינה למלחמה בשחיתות, אומר כי אם קיים צורך לדרג את רמת השחיתות השלטונית בישראל - השלטון המקומי הוא המקום הבולט ביותר בגילויי שחיתות.

"השלטון המקומי הוא המקום הבולט ביותר בישראל ברמת השחיתות השלטונית לא משום ששם האנשים פחות טובים אלא מכיוון שהם נשאבים באופן מובנה לשחיתות", אמר (יום ו', 8.1.10) באוניברסיטת חיפה.

בורובסקי ציין כי אחד הגורמים שגורמים לשחיתות המובנית בשלטון המקומי הוא כפיפות היועצים המשפטיים, הגזברים והמבקרים של הרשויות לראשי הרשויות.

"מה שיש ברשויות זו אינה ביקורת אלא בקרה. במקום להיות שומרי סף הפכו היועצים המשפטיים והמבקרים ברשויות לשומרי ראש. אין אירוע של שחיתות ציבורית שלא מוכשר על-ידי היועץ המשפטי או על-ידי מבקר העירייה", הדגיש.

לדבריו, בשנים האחרונות עברה השחיתות הציבורית מן השלב שאינו גלוי לעין אל 'שלב המקפצה', כלשונו, שבו איבדו נבחרי הציבור את הבושה.

"אם עברת עבירה ולא נתפסת - אתה חוזר על ההתנהגות ובפעם החמישית זה הופך לדפוס ההתנהגות שלך. אם אני מזייף מסמך וצומחת לי תועלת כספית או פוליטית מן העניין ועולם כמנהגו נוהג - אני אחזור על ההתנהגות הזאת ובפעם החמישית אני כבר לא אבין איך אפשר להתנהג אחרת", הסביר.

לדבריו, במקרה של חקירת ראש עיריית בת ים, שלמה לחיאני, במידה ויוגש נגדו כתב אישום יהיה עליו להשעות את עצמו.

"כרגע הוא אינו צריך להשעות את עצמו, אך אם יוגש נגדו כתב אישום הוא יצטרך לעשות זאת".

בורובסקי ציין כי על-אף שלחיאני הצליח לקדם את עירו במובנים רבים, יש להעדיף את היושרה הציבורית על פני הפיתוח העירוני.

"לחיאני הוא ראש עיר מאוד אהוד. הוא זיהה את הבעיות בעיר ומיקד בתקציב את כל התשובות. לכן מערכת החינוך שם קפצה שנות דור קדימה ובמקום החצר האחורית של תל אביב הפכה בת ים לחלון הראווה הנדל"ני שלה. השאלה היא האם צריך להעלים עין מראש עיר כזה עד לתום כהונתו או לטפל בו בשל החשדות לשחיתות שלטונית - לטווח הרחוק אני מעדיף את האפשרות השנייה מכיוון שהסכנה שהשחיתות טומנת בחובה מצויה לפתחנו כל הזמן.