האוצר: לקצר שירות החובה ולהעלות גיל הפרישה

משרד האוצר דורש לקצר את שירות החובה בצה"ל לגברים בחצי שנה, וכן להעלות את גיל הפרישה לאנשי קבע שאינם לוחמים ל-52-57 - כך עולה מסיכום דרישות האוצר ממערכת הביטחון, כפי שהן נכללות בהצעת חוק ההסדרים. האוצר אף דורש לראשונה לקבל פיקוח מלא על מערכת תשלומי השכר והגמלאות בצבא - שעד כה נשארה חסומה בפני הפיקוח של החשב הכללי והממונה על השכר באוצר. לפי ההצעות בטיוטת חוק ההסדרים, הדרישה להעלאת גיל הפרישה לאנשי קבע חלה רק על אנשי קבע שאינם לוחמים. קצינים ונגדים ששירתו יותר מעשר שנים ביחידות קרביות (גם בתפקידים שאינם של לוחמים) יהיו פטורים מהשינוי וימשיכו לפרוש בגיל 45. לעומת זאת, מי שלא שירתו לפחות עשר שנים ביחידות קרביות ייחשבו אנשי עורף, וגיל הפרישה שלהם יועלה ל-52 לקצין ו-57 לנגד - לעומת גיל פרישה ממוצע של 46 כיום.

זוהי הפעם השנייה ברציפות שבה מעלה האוצר דרישה להעלאת גיל הפרישה במסגרת חוק ההסדרים. בפעם הקודם ההצעה נפלה על-רקע התנגדות של היועץ המשפטי לממשלה, שקבע כי לא ניתן לאכוף שינוי תנאי שכר על אנשי הקבע, אלא שהדבר צריך להעשות בהסכמה. בהתאם, התחייב הרמטכ"ל להביא בתוך מספר חודשים הצעה מוסכמת להעלעת גיל הפרישה. אלא ששנה חלפה, ולמרות משא-ומתן אינסטנסיבי לא הושגה כל הסכמה על העלאת גיל הפרישה. האוצר, לכן, מעלה את ההצעה בשנית - והפעם מתוך ציפייה שראש הממשלה והממשלה יכריעו במחלוקת שאינה מגיעה לכדי סיום.

האוצר מעריך כי העלאת גיל הפרישה תקטין את הוצאות הצבא על פרישה ב-3.5 מיליארד שקל במהלך 5-10 השנים הקרובות, אם ההצעה תתקבל.

שירות החובה יקוצר

האוצר דורש גם לקצר את שירות החובה לגברים בחצי שנה - לשנתיים וחצי. שירות החובה של נשים יישאר באורכו הנוכחי - שנתיים. במקרה של חיילים וחיילות שמשך ההכשרה שלהם ארוך, כמו לוחמים, צה"ל יוכל להאריך את השירות - אבל רק תמורת תשלום שכר מלא עבור חודשי השירות הנוספים.

ההמלצה לקצר את שירות החובה מסתמכת על המלצות של שתי ועדות בנושא - ועדת בן בסט וועדת ברודט. ההערכה היא כי השירות הצבאי מביא לאובדן של 11 מיליארד שקל לתוצר המדינה מדי שנה.

בנוסף, האוצר מפשיל שרוולים בכל הקשור לפיקוח על השכר, הגמלאות והרכש בצה"ל. כיום אין לחשב משרד הביטחון ולממונה על השכר במשרד האוצר גישה לנתוני השכר והגמלאות בצה"ל. שתי המערכות מקבלות מצה"ל נתונים חלקיים ובדיעבד בלבד, וכך נוצרו תופעות כדוגמת הפנסיה לכל החיים בדרגת תת-אלוף שקיבל נחמן שי - אף שכיהן כתת-אלוף בתור דובר צה"ל שלוש שנים בלבד.

על-מנת לסתום את כל הפרצות בתחום הבקרה על השכר והגמלאות, דורש האוצר כי חשב משרד הביטחון יקבל זכות לצפות במערכת המחשב של צה"ל, ובה כל נתוני השכר והגמלאות. בנוסף, האוצר דורש כי קביעת זכויות הפנסיה תיעשה מעתה לא בידי צה"ל, כי אם בידי הממונה על תשלום הגמלאות באוצר - הגוף שקובע את הגמלאות לכל עובדי המדינה, פרט לאנשי הצבא. בנוסף, האוצר דורש כי הגוף הממונה על קביעת השכר והגמלאות בצה"ל יפוצל לשתי יחידות נפרדות ¬ אחת לשכר ואחרת לגמלאות. פרצה מרכזית נוספת שהאוצר מבקש לסתום נמצאת באחד התחומים הרגישים ביותר של מערכת הביטחון ¬ המכרזים, ובעיקר הרכישות שנעשות בפטור ממכרז. משרד הביטחון עורך חלק גדול מהרכש שלו בפטור ממכרז. את תקנות הפטור קובע שר הביטחון ¬ ולא שר האוצר, כמקובל בכל המכרזים של משרדי הממשלה האחרים. כתוצאה מכך, תקנות המכרזים של משרד הביטחון מפגרות במידה ניכרת אחרי אלה של שאר משרדי הממשלה, והם נעשים בלא שקיפות ובלא פיקוח ראוי. כדי לתקן זאת, האוצר דורש כי מעתה והלאה תקנות המכרזים, והפטור ממכרז, ייקבעו בידי שר האוצר, בהסכמתו של שר הביטחון.