איגודי רפואה: להשוות את רפואת הגוף לרפואת הנפש

איגוד הפסיכיאטרים, מנהלי מחלקות ומנהלי בתי חולים פסיכיאטריים, וההסתדרות הרפואית, תומכים ברפורמה בבריאות הנפש, אך מביעים התנגדות לסגירת המרפאות לבריאות הנפש המתוקצבות על-ידי משרד הבריאות - ועומדות באיום סגירה עם העברת התחום לאחריות קופות החולים.

במקביל, מתנגדים אנשי המקצוע להצעת חוק הרפורמה בבריאות הנפש, המגבילה את הטיפול לרשימה סגורה של אבחנות פסיכיאטריות. אנשי המקצוע מתנגדים גם להטלת מכסה על מספר מפגשי הטיפול הכלולה בהצעת החוק אותה מקדמת הממשלה - וגורסים כי דין הטיפולים בבריאות הנפש צריך להיות זהה לזה של כל תחום רפואי אחר, כאשר ההחלטה מתקבלת על-ידי הרופא המטפל.

על-מנת לחלץ את תחום בריאות הנפש, שהוזנח משך שנים, מבקשים המומחים בתחום להקצות תקציב ייעודי ליישום הרפורמה ולתגבור התשתיות בתחום - מעל ומעבר למסגרת התקציב הכולל העומד לשימוש קופות החולים.

ביום עיון שנערך אתמול (ד', 7.7.10) במשרדי ההסתדרות הרפואית ברמת גן, אמר יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר לאוניד אידלמן, כי למרות שרוב הגורמים במערכת הבריאות, ובכלל זה הר"י, תמכו ברפורמה מאז הוצעה לראשונה לפני 15 שנה, "הצעת החוק נושאת פוטנציאל לפגיעה קשה במטופלים וברופאים העוסקים בתחום. ההסתדרות הרפואית דורשת מהרשות המחוקקת לפעול כשומר-סף שיבטיח כי אילוצי התקציב לא יפגעו במטופלים. הרפורמה לא תוכל לצאת לדרך אם הר"י, והרופאים בשטח, לא יהיו שלמים איתה - ולצורך זה יש להטמיע בהצעת החוק שינויים חיוניים".

מזכ"ל הר"י, עו"ד לאה ופנר, אמרה כי אין לאפשר פגיעה במטופלים במסגרת הרפורמה. "אסור לסגור את מערך מרפאות בריאות הנפש הפועלות כיום במסגרת המדינה", אמרה והוסיפה: "האוצר פשוט מנצל הזדמנות לקצץ תקנים. אסור להטיל מגבלה על מספר הטיפולים ואין להגביל את רשימת המחלות שיטופלו".

ד"ר רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, תלה את האשמה במצבם הבעייתי של הרפואה הפסיכיאטרית והגריאטרית בכלל, ובתי החולים הפסיכיאטריים בפרט, בעובדה שאינם מהווים חלק מחוק ביטוח בריאות ממלכתי. "הפסיכיאטריה והגריאטריה לא מקבלות מספיק משאבים. צריך לעשות את המעבר הזה כמה שיותר מהר ולתקן את הדורש תיקון תוך כדי המעבר".

ד"ר מרנינה שוורץ, סגנית יו"ר איגוד רופאי המדינה ומנהלת מחלקה פתוחה פעילה בביה"ח אברבנאל, הציגה את הרפורמה בבריאות הנפש בפרספקטיבה של ההצלחה שנרשמה ביישום חוק שיקום נכי נפש בקהילה. כ-16,000 איש המטופלים במסגרת זאת, איפשרו לקצץ את מספר המיטות הפסיכיאטריות בבתי חולים מ-7,000 ל-3,500. לעומת זאת, ההבטחה ל-150 תקנים אמבולטוריים חדשים, שליוותה את תהליך הקיצוץ, לא מומשה עד היום. אחוז התפוסה נטו של מיטות פסיכיאטריות בישראל מתקרב ל-100%.

ד"ר שוש ארבל, היו"ר הנבחר של איגוד הפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, הביעה תמיכה ברפורמה - תוך שהיא תוקפת בחריפות את היעדר ההתייחסות בטיוטת החוק לבעיות הילד והמתבגר. ברוח זאת, היא דרשה להוסיף לרשימת המחלות שיטופלו על-ידי קופות החולים גם הפרעות אכילה שאינן נכללות בחלקן בתחומים המכוסים בטיוטת החוק, הפרעות שינה שאינן מופיעות כלל בחוק, והפרעות פסיכולוגיות והתנהגותיות נוספות. בגלל המאפיינים השונים של הטיפול בילדים, דורשים הפסיכיאטרים העוסקים בתחומים אלה שלא לקבוע כלל מיכסות טיפוליות, הקובעות מספר מקסימאלי של פגישות טיפול להן יהיה הילד זכאי.