ישי: החרדים הם חלק קטן ממקבלי הקצבאות - למה נטפלו אליהם?

חוק האברכים מבקש להנציח קבלת קצבת הבטחת הכנסה לאברכים, שהם ונשותיהם אינם עובדים - לאחר שבג"צ קבע כי התשלום אינו חוקי במסגרת סעיפי התקציב. למרות המחאה הציבורית, אין סיכוי שההצעה לא תאושר בכנסת. ישי מאיים שמפלגתו תצביע בסוף החודש הבא בקריאה השנייה והשלישית בכנסת נגד תקציב המדינה אם לא יוסדר המשך תשלום הקצבה. מסיבה זו לחוץ נתניהו למצוא פתרון שמחד ינציח את המצב הקיים ומאידך, ינסה לעודד את האברכים לצאת לעבודה. פתרון כזה צריך לעבור את מבחן בג"צ, שקבע כבר שחלוקת הקצבאות כיום לאברכים אינה שוויונית.

אתה לא מבין למה חוק האברכים מעורר כל כך הרבה התנגדות בציבור החילוני?

"בכל פעם שהליכוד בשלטון והחרדים הם השותפים הקואליציוניים שלו - יש התקפות על החרדים. באופן אישי זה מאוד מצער אותי. אני מרגיש עליהום חסר תקדים. לעומת זאת, כשהשמאל בשלטון והחרדים שותפים לממשלה כזו - כמעט שאין התקפות".

אולי הקצבאות הן תמריץ שלילי ליציאה לעבודה?

"ראינו בדוח העוני שאלפי משפחות הצטרפו למעגל העוני אף שהן עובדות. הורים עובדים למשפחה גדולה המשתכרים שכר מינימום אינם יוצאים מהעוני. קצבאות הילדים אינן תחליף לעבודה, אלא באות להשלים את ההכנסה למשפחה. ש"ס גרמה להגדלת קצבאות הילדים - אם הקצבאות לא היו גדלות אזי נתוני העוני בקרב האוכלוסיה היו גדולים יותר".

תשקול הסבת קצבאות קיימות לקצבאות מוטות עבודה?

"קומץ קטן מהאברכים אינו עובד ומתקיים על קצבת הבטחת ההכנסה. מדוע להיטפל לקומץ קטן של מקבלי קצבת הבטחת הכנסה? החרדים מהווים רק חלק קטן ממספר מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי".

ומה עם הסטודנטים?

"בכל השנים שבהן ישבה ש"ס בממשלה היא תמכה במתן סיוע לסטודנטים. אני מוכן להציע העדפה מתקנת לסטודנטים ולבוא לקראתם כי הם נישאים בגיל מאוחר יחסית. אני מוכן שיבואו יותר לקראת הסטודנטים כך שיוכלו לקבל קצבה - גם מי שנשוי עם ילד אחד ויש לו רכב ואפילו טס לחו"ל".

בכנס שדרות אמר היועץ הכלכלי של שר האוצר, ד"ר אבי שמחון, כי "מי שמביא הרבה ילדים הוא חסר אחריות".

"הדברים האלה נובעים מבורות ואיוולת. מדובר בדברים נוראים ובחוסר אחריות לאומית. אני מצפה שיגלו אחריות ולא יאמרו דברים פופוליסטיים. המצב הדמוגרפי במדינה נמצא בסכנה גוברת. כדי שלא נאבד את הרוב היהודי צריך להגביר את הילודה".

ישי לא חושש מהביקורת הציבורית שמוטחת בו. הוא כבר רגיל לזה. בשנתיים האחרונות הוא ספג אש מכל כיוון בעקבות התבטאויות, שעוררו רגשות קשים בקרב הציבור החילוני בישראל. בין היתר, אפשר למנות את ההתקפותיו על הקהילה ההומו-לסבית ("הומואים ולסביות הם אנשים חולים"); ואת תמיכתו בגירוש ילדי העובדים הזרים.

גם החלטות שמצויות בסמכותו מעוררות ביקורת קשה: החלטתו להשבית שירותים באתרי משרד הפנים בשבתות; סירובו להכניס למדינה את הבלשן נועם חומסקי; תמיכתו בהקמת מאגר ביומטרי ובהקמת עיר חרדית חדשה סמוך לוואדי ערה בעיר חריש - כל אלה שנויים במחלוקת.

הקש ששבר את גב הציבור החילוני היה חקיקת חוק האברכים. החוק הוא כעת ספינת הדגל של ישי, לאחר שבתחילת הקדנציה התעקש והצליח להגדיל את קצבאות הילדים בכמיליארד שקל בשנה. "המדינה לא נקפה אצבע חוץ מלתקוף את החרדים. אנשים נהנים לתקוף את החרדים. הרדיפה והשנאה מסוכנות. החרדים לא נגד עבודה, אבל המדינה לא מקדישה מספיק בתקציבים כדי לשלב אותם בשוק העבודה".

לא לחינם חיבבו בשס מאז ומתמיד את משרד הפנים - עוד מתקופת יצחק פרץ ואריה דרעי. במשרד הזה יכול שר עם אג'נדה ברורה לקבל החלטות חשובות שמשפיעות על כל אזרחי המדינה.

אחת מההחלטות של ישי, שעוררה סערה באחרונה, הייתה לסגור בשבת את האתרים של משרדי הממשלה שנמצאים שבשליטת ש"ס - כמו אתר רשות האוכלוסין במשרד הפנים, משרד הדתות ופורטל אישי במשרד הפנים. "יום שבת נועד למנוחה", מנמק ישי. "זו לא כפייה. אני לא מתערב היכן האזרח גולש. במדינה יהודית שבת קודש היא חשובה ורוב העם מכבד את זה, להוציא כמה קיצונים".

נושא נוסף שנמצא תחת אחריותו של ישי הוא קביעת שעון החורף ושעון הקיץ. הכנסת אומנם חוקקה לפני חמש שנים את חוק שעון הקיץ וקבעה את מועדיו, אך השנה הדיון הציבורי בעניין עלה שוב לטונים גבוהים. לא כולם אהבו את העובדה שהמדינה עברה משעון קיץ לשעון חורף בתחילת ספטמבר - כשבאירופה עוברים לשעון החורף בסוף אוקטובר.

ישי אינו מתכוון בשלב זה לשנות את מועדי השעון. "אני אוהב שעון קיץ ארוך", הוא אומר. "מועדי שעון הקיץ נקבעו על-ידי ועדה מקצועית ועוגנו בחקיקה על-ידי הכנסת. מאחר שהשנה היא שנה מעורבת, קרה ששעון החורף נקבע מוקדם יחסית. פעם בשלוש שנים שעון החורף מגיע בספטמבר. לפני שתוקפים כדאי שיקראו את חוות הדעת של המומחים בקביעת השעון".

הסערות שחולל ישי עם שעון הקיץ וסגירת האתרים בשבת היו כאין וכאפס לעומת הזעם הציבורי שהופנה כלפיו בגין התבטאויות שלו בסוגיית העובדים הזרים. "מאות אלפי עובדים זרים יביאו עמם מחלות צהבת, שחפת, חצבת, איידס וסמים", אמר ישי בתקשורת - והרוחות סערו.

כיום מסביר ישי כי לא התכוון לעובדים הזרים, אלא לפליטים: "עיוותו את דברי. יש עניין לתקוף שר דתי. לא אמרתי שהם מביאים מחלות אלא שבסודן ובאריתריאה - מהן באים המסתננים - אין מערכות בריאות מפותחות. הם עוברים דרך קשה ומגיעים לעתים עם מצב בריאותי קשה. כיום מגיעים לישראל כ-800 מסתננים בשבוע. שלשום הגיעו 170 מסתננים. פעם הם היו באים בלי ילדים. כיום הם באים עם ילדים בתקווה לקבל אזרחות".

ישי מציע "לנקוט יד קשה נגד המסתננים. לא להמתין עד להשגת תוצאות למכרז להקמת גדר הפרדה בדרום אלא לחלק את השטח בין כמה חברות שיקימו גדר. ישראל צריכה להציב אוגדה אנושית ולהעמיד חיילים שיפקחו לבל יכנסו מסתננים. צריך גם לבנות מתקני מעצר שבהם יאחסנו את המסתננים".

מדיניות היד קשה של ישי באה לידי ביטוי גם בסוגיית גירוש ילדי העובדים הזרים. למרות המחאות הציבוריות וההפגנות, ישי נחוש כי יש לגרש את הילדים והוריהם. "העובדים הזרים מביאים ילדים שהופכים למגן אנושי או לפוליסת ביטוח", אומר ישי. "אנו צריכים להודיע להם שמי שנכנס בניגוד לחוק - צריך לחזור לארצו. ככה נוהגים בכל מדינה מתוקנת בעולם. כיום ישנם כ-20 אלף ילדים השוהים בישראל שלא כחוק. כל הילדים האלה ימתינו לקבלת אזרחות ויתבססו פה, וכך המספר עלול להגיע ל-100 אלף איש. כל מי שיוצא נגד זה נוהג בצביעות".

על שולחנו של שר הפנים מונחת כיום סוגיה נוספת עם פוטנציאל נפיץ - הקמת המאבר הביומטרי. בכנסת הובעה אשתקד ביקורת חריפה על הקמת מאגר ביומטרי, שלפיה הוא יגרום לפגיעה קשה בפרטיות האזרח.

ישי מצדד בהקמת המאגר, אך מציע לבחון את הניסוי להפעלתו: "עוד כמה שנים לא יהיה אפשר לנסוע לחו"ל בלי שפרטי הנוסע יכללו במאגר ביומטרי. איני מתכוון לכפות את הקמת המאגר. החלטנו לבצע פיילוט להקמתו, נראה כמה משתתפים בו ונבחן אותו".

היחסים בין ישי לשטייניץ ונתניהו נראים טובים למדי - והראיה היא שתקציב הבטחת ההכנסה לאברכים נכלל בתקציב. אבל בסוגיה אחרת התגלה ישי כאופוזיציונר נלהב - רפורמת התכנון והבנייה של נתניהו.

ביולי שיגר ישי מכתב לנתניהו שבו התריע כי בעקבותיה "עלול מערך התכנון להימצא במצב של סטגנציה ותוהו ובוהו, בלי יכולת שליטה באיכות וזמינות השירות התכנוני". כיום אומר ישי כי הוא תומך ברפורמה, בעיקר מפני שהיא תסייע בהיבטים חברתיים וכלכליים. אבל הוא נותר עיקש להכניס בה שינויים - "אחרת נהיה תקועים", הוא אומר.

30% שוקלים להצביע למפלגה למען חופש דת

שליש מהציבור היהודי בישראל שוקל בסבירות גבוהה להצביע למפלגת חופש דת - כך עולה ממחקר דעת הקהל מדד הדת והמדינה של עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון. את המחקר עורך עבור העמותה מכון סמית.

סמנכ"ל המחקר והסברה של חדו"ש, שחר אילן, אומר כי "אלי ישי ומשה גפני בונים עכשיו בכוחניות ובסחטנות את שינוי החדשה. חוק האברכים הולך והופך לסמל סחטנות כמו חוק הלפרט (חוק משפחות ברוכות ילדים)".

אילן אמר כי מספר האברכים שמממנת המדינה גדל השנה ב-7,000 - מ-68 אלף ל-75 אלף. לדבריו, "רק קיצוץ דרמטי של הקצבאות לאברכים יכול ליצור מפנה אמיתי".