פרופ' זאב סגל, משפטן מוביל והפרשן המשפטי של הארץ, נפטר הערב (ג', 11.1.11) בבית החולים איכילוב בתל אביב, לאחר שנאבק במחלה קשה.

סגל נולד בארץ ישראל, למד לתואר ראשון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן שימש כעוזרו של שמעון פרס, שהיה אז שר התקשורת והתחבורה. ב-1982 קיבל תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת תל אביב.

לאורך כל פעילותו האקדמית חקר ולימד סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובחוג למדיניות ציבורית, וכן עמד בראש תוכנית המנהלים לתואר שני בלימודי מדיניות ציבורית בפקולטה. תחומי עיסוקו העיקריים היו משפט חוקתי, ומשפט מינהלי, אתיקה ציבורית ודיני ותקשורת.

בשנים 1985-1997 שימש סגל כנציג ציבור במליאת מועצת העיתונות והיה חבר בית הדין לאתיקה של המועצה. כמו-כן כיהן כחבר הוועד המנהל של האגודה הישראלית לפרלמנטריזם והיה יו"ר משותף של הפורום למשפט וחברה ליד המכללה האקדמית נתניה.

סגל היה מבין מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים בציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו') ואף חתם עליה ביחד עם שורה של אנשי ציבור מהימין והשמאל.

סגל פירסם שישה ספרים, ובהם "חופש העיתונות - בין מיתוס למציאות"; "אקטיביזם ופסיביזם שיפוטי"; וספר הראיונות "עושה הכובעים: דין ודברים עם אהרן ברק", במסגרתו ערך יחד עם פרופ' אריאל בנדור סדרת ראיונות על ברק.

בשנים האחרונות, גם ממיטת חוליו, כתב סגל מאמרים להארץ והמשיך בעבודה האקדמית. מחקרו האחרון נוגע בהשפעת התקשורת על עמדות הציבור במשפטים פליליים, כשמשפטו של משה קצב הוא מקרה בוחן. הותיר אחריו אישה ובן.