|
|
שכונת גבע בנתניה (1935) [צילום: זולטן קלוגר/לע"מ]
|
|
|
|
|
היום לפני 82 שנה, ב-18 בפברואר, שנת 1929, מגיעים המתיישבים הראשונים לנתניה.
בין השנים 1926 ל-1928 נחלשה תנופת ההתיישבות והמצב הכלכלי בארץ היה בכי רע. בשנים אלו ניטעו אלפי דונם של הדרים, ואלו הביאו להתפתחות מהירה של היישובים שלאורך שפלת החוף.
חלק משמעותי מאנשי העלייה הרביעית פנו לעסוק בתחום ועברו ליישובי השרון. בין הגופים שיזמו את מפעל יישוב השרון היה גם הארגון 'הסתדרות בני בנימין' אשר ייסד את הרצליה וכפר אהרון, ובשלב מאוחר יותר הקים את נתניה.
בראש ועד ארגון "בני בנימין" עמד עובד בן עמי, ויחד עם איתמר בן אב"י הוא נסע לארצות הברית ולאירופה בניסיון לגייס כספים לצורך הקמתה של נתניה. השניים פנו לנדבן היהודי הידוע מארצות הברית נתן שטראוס והבטיחו לו כי יקראו ליישוב שיקימו על שמו: "נתניה".
אנשי ועד "בני בנימין" חיפשו אחר קרקע מתאימה ליישוב החדש, וב-8 בספטמבר 1928 רכשו מבנו של ראש עיריית טולכרם, שייח' צאלח חאמדן, 1,400 דונם במחיר של 5,600 לירות.
ב-18 בדצמבר 1928, כאמור, עלו על הקרקע ארבעת המתיישבים הראשונים והחלו בחריש הראשון ביישוב.
ב-2 באוקטובר 1932 קיבלה נתניה מעמד רשמי של כפר, וב-3 לדצמבר בשנת 1948 הוכרזה נתניה כעיר ובמהלך זה צורפו אליה מספר יישובים בסביבתה כגון רמת טיומקין ופרדס הגדוד. נתניה הינה העיר היהודית הראשונה בישראל שהוכרזה כעיר מכל ערי ישראל (למרות שהעיר העברית הראשונה היא תל אביב, נתניה הוכרזה כעיר לפני הכרזתה של תל אביב כעיר).
העיר נתניה מונה כ-190,000 תושבים, ושטחה המוניציפלי משתרע על 28,500 דונם.
