"הקטנת האשראי הבנקאי מגדילה הסיכונים להונאות"

נסיונו של בנק ישראל להקטין את מימדי האשראי הבנקאי, במיוחד לתחום הנדל"ן, מוביל לפנייה לגורמי אשראי חוץ-בנקאיים ובכללם השוק האפור, בו מעורבים גם גורמי פשיעה. הדבר יוביל לגידול בהונאות, וסימנים לכך כבר ניכרים בשטח. כך מתריע רו"ח יהודה ברלב, מומחה מוביל לביקורת חקירתית.

ברלב דיבר (ב', 28.3.11) ביום עיון של משרדו בנושא ביקורת חקירתית. הוא מנה שורה של מטרות אטרקטיביות להונאות גדולות בישראל בשנה הקרובה:

• נדל"ן: "ככל שמחירי הדירות עולים, גובר הסיכוי להונאה, וכבר רואים הונאות בקבוצות רכישה".

• גופים פיננסיים: הונאות לצורך קבלת אשראי, מתווכים לאשראי שמקבלים אחוזים וש"מדלגים מעל בעיות, לא תמיד בדרך חוקית", הצגת תלושי שכר פיקטיביים לצורך קבלת משכנתאות.

• בתי השקעות: ברלב מתריע מפני מכשירים פינננסיים מתוחכמים מאוד ולדבריו "בקרוב נגיע למצב כמו ב-2008, שמנהלי השקעות לא ידעו להסביר מה המכשירים האלה עושים".

• דיווחים בחברות ציבוריות: לדעת ברלב, כללי החשבונאות הבינלאומיים (IFRS), המחייבים שימוש נרחב בהערכות שווי, אינם מתאימים למשק הישראלי.

"מנהל הוא כמו מאמן כדורגל, שנמדד לפי העונה האחרונה", הוסיף ברלב. "לכן יש למנהלים מוטיבציה לשנות דוחות כספיים, ויש גם כאלה שמקטינים את הרווח כדי להעביר את היתרה לשנה הבאה". ברוב המקרים, הדגיש ברלב, מדובר בייפוי דוחות חוקי או בחשבונאות יצירתית, שרק בית המשפט יכול לפסוק האם הייתה חוקית, ולא בדיווחים כוזבים.

הונאות בהיקפים קטנים יותר, צופה ברלב, צפויות בענפי התשתיות, הביטוח, הרכב והתחבורה. הוא ציין, כי ל-85% ממבצעי ההונאות בארגונים אין עבר פלילי, אך זאת משום שארגונים נוטים לסגור הונאות בתוך הבית ולכן המועלים אינם נחשפים. לדבריו, הדרך הנכונה היא לבדוק את הרקורד של המועמד לעבודה דווקא אצל מעבידים שהוא לא חושף.


לייצא את הידע כיצד להקטין את ההונאות בבנקים


ברלב ציטט בלגלוג את נתוני הפיקוח על הבנקים, לפיהם היו אשתקד בבנקים רק 20 מקרי הונאה בהיקף של 5 מיליון שקל, ומתוכם רק ב-13 נפגעו לקוחות. "זה במערכת של 40,000 עובדים", אמר. "יש פה ענף ייצוא מצוין: אפשר לייצא לכל העולם את הידע איך מגיעים לכזו כמות קטנה של הונאות".

בנימה רצינית הזהיר ברלב, ששימש כמפרק הבנק למסחר בעקבות פרשת אתי אלון: "אל נתפלא אם נעמוד בפני חזרה על 2002, בה התמוטטו שלושה בנקים בגלל הונאות". לדבריו, רק פרשת הבנק למסחר התפרסמה, בעוד קריסת הבנק לפיתוח התעשיה ובנק קונטיננטל "טואטאו אל מתחת לשטיח".

בהתייחסו לשחיתות אמר ברלב, כי הבנק העולמי אינו פועל בישראל, משום שהוא יודע "שאין לו סיכוי להעביר לכאן כסף למטרות טובות. הוא נכנס רק למקום בו הוא יודע שביכולתו לשנות מבנה ארגוני". לדבריו, זו גם הסיבה לכך שארגונים המסונפים לאו"ם אינם פועלים בארץ.

לבסוף התייחס ברלב למימון הטירור ואמר, כי כאן צפויה החמרה דווקא בשל האירועים במדינות ערב. לדבריו, המשטרים הנתונים ללחץ יכולים לנסות ולשחרר קיטור בדמות תיעול זעם ההמונים כלפי ישראל וארה"ב, ומאידך - לא יעזו להדק את הפיקוח על אגודות צדקה, שחלקן משמשות ככיסוי לארגוני טירור.