הנהלת בתי המשפט תחשוף נתונים על תיקים פתוחים

נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, מוסיה ארד, חייבה (14.4.11) את הנהלת בתי המשפט לחשוף בפני העיתון "דה-מרקר" נתונים על תיקים תלויים ועומדים בבתי המשפט המחוזיים ובבית המשפט העליון.

"דה-מרקר" ביקש אשתקד לקבל מידע בדבר מספר התיקים הפתוחים הנידונים בבית המשפט העליון ובבתי המשפט המחוזיים ובדבר משך הזמן שחלף ממועד פתיחת כל אחד מתיקים אלה, וזאת תוך ציון השופט הדן בכל אחד מהם. הנהלת בתי המשפט סירבה, כאשר טענתה העיקרית הייתה, שאין זה מדד מדויק לבחינת יעילותם של שופטים, בשל ההבדלים הניכרים בין התיקים.

ארד קיבלה את עתירת "דה-מרקר" והכתבת הילה רז נגד החלטה זו. לדבריה, חשש מפני שימוש לא מדויק בנתונים אינו אחד מן הסייגים המתירים לרשות להימנע מהעברת מידע לציבור בהתאם לחוק חופש המידע. עוד אמרה, כי חזקה על העיתון שיערוך את הבדיקות הנחוצות ויקבל תגובות והסברים לפני שיפרסם את הנתונים.


הפרסום יעודד את המשך ההתייעלות


ארד הוסיפה, כי אפילו אם לא כך יהיה הדבר - אין זו סיבה להימנע מהעברת המידע: "ביקורת ציבורית שעלולה להתעורר כלפי הרשות, בין בצורה של סיקור עיתונאי ביקורתי, ובין בדרך אחרת, כתוצאה מפרסום מידע, אינה מהווה 'שיבוש' של תפקוד הרשות כמובנו בחוק, והחשש מפני פרסום כתבות בעיתונות על הרשות, או על בעלי תפקידים מסוימים ברשות, ובכלל זה שופטים, אינו יכול להצדיק הימנעות מגילוי מידע בגין חשש לשיבוש בתפקוד הרשות.

"הטעמים לכך נעוצים הן בחשיבות הגלומה בחופש הביטוי והעיתונות, והן בכך שהרשות הציבורית ועובדיה, ובכלל זה השופטים, אמורים לבצע את תפקידם כנדרש גם בהינתן ביקורת ציבורית על עבודתם וכתבות בעיתון המבקרות את התנהלותם. אשר לביקורת לגיטימית, אך מובן הוא כי אין לראות בה גורם לפגיעה בתפקוד הרשות. ההנחה היא כי ביקורת מעין זו אף עשויה להביא לשיפור בפעילות הרשות. אשר לביקורת שאינה מבוססת, ההתמודדות עימה צריך שתעשה באמצעים דוגמת שימוש בדוברות והסברה, ולא באמצעות הימנעות מגילוי מידע והסתרתו.

"...בניגוד לטענת המשיבים, אין להניח כי המערכת תידרש, כתוצאה מהפרסום, לספק הסברים לגבי מלאי התיקים של כלל השופטים, דבר שלדבריהם עלול להכביד עליה הכבדה יתרה. כמו-כן, חזקה על השופטים שימשיכו לעשות מלאכתם נאמנה אף אם חלילה תפורסם כתבה מטעה ולא מבוססת.

"אשר לחשש מפגיעה באמון הציבור בשופטים ובמערכת המשפט, הרי שגם טענה זו דינה להידחות. מרבית השופטים במדינת ישראל מקדישים את כל זמנם לעבודה ועושים זאת במסירות ובחריצות ראויות לשבח. לכן, אין למערכת המשפט כל עילה להסתיר מעיני הציבור מידע כלשהו בכל הנוגע להתנהלותם ולהתנהלות המערכת. נהפוך הוא: מסירת מידע על עבודת השופטים, להבדיל מהסתרתו, תחזק את אמון הציבור בשופטים ובמערכת.

"החשש מפני פגיעה במאמצי המערכת להתייעל ולהשתפר נטען בעלמא וכלל לא ברור מדוע יביא הפרסום לפגיעה מעין זו. אם בכלל, הרי שהפרסום עשוי לדרבן את מערכת המשפט להמשיך להתייעל ובכלל זה לפתח כלים להערכת משקל תיקים וחלוקת עומסים".

ארד קבעה עוד, כי הנהלת בתי המשפט לא תידרש להוצאות או לטירחה מיוחדות לשם אספקת המידע, כי הוא מצוי ברשותה וניתן להפיקו בקלות ממחשביה. היא גם דחתה את טענת ההנהלה, כאילו במדינות המערב אין זה מקובל למסור נתונים כאלו, שכן לא זו בלבד שטיעון זה אינו רלוונטי, אלא ש"הצגת המשפט המשווה שנעשתה על-ידי המשיבים אינה מדויקת ואינה מלאה".

ארד הורתה להנהלת בתי המשפט למסור את המידע עד 1.9.11 וחייבה אותה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל.