מאבק שליטה בבית כנסת בבני ברק הגיע לביהמ"ש

הצצה נדירה אל תוככי סכסוך פנים-חרדי על השליטה בבית כנסת בבני ברק, ניתנת בפסק דינו של שופט בית משפט השלום בתל אביב, מנחם קליין. לפני החג (יום א', 17.4.11) ביטל קליין, שומר מצוות, צו ארעי שהוציא לבקשת עמותת בית תנועת פועלי אגודת ישראל ואשר הגביל את פעילותם של מתפללים בבית הכנסת בבניין.

מדובר בבניין ברחוב ירושלים, במרכז בני ברק. לטענת העמותה, היא התירה ליצחק שלמה מאירוביץ וליצחק זילבר לקיים במקום תפילות בשבתות ובחגים. ואולם, הם השיבו רעה תחת טובה וצירפו אליהם שורה של מתפללים נוספים. לטענתה, שבעת המתפללים (שהם נציגי יתר המתפללים) מנסים לסלק אותה מן האולם שבבעלותה. היא ביקשה להורות להם שלא להתפלל בבניין בימות החול ולא לעשות במקום כל פעולה מלבד תפילות בשבתות ובחגים, עד להכרעה בתביעתם לסלק כליל את המתפללים מהבניין.

מפסק דינו של קליין עולה, כי מדובר במחלוקת בין חסידים למתנגדים, שכן העמותה ביקשה להורות למתפללים לכלול את אנשיה או את נציגיה בין שליחי הציבור וכדומה. קליין אומר כי זוהי בקשה בלתי מתקבלת על הדעת, שכן הדבר יהווה מקור לסכסוכים בלתי פוסקים על נוסחי התפילות, כיבודים וכן הלאה.

קליין מוסיף: "אינני פוסל כלל ועיקר עצם הרעיון של מניינים מעורבים של חסידים וליטאים, מתפללי נוסח ספרד עם נוסח אשכנז, ממשיכי דרכו של הרב חיים יוסף זוננפלד זצ"ל עם ממשיכי דרכו של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק, בבחינת 'שבת אחים גם יחד', אך זאת ייעשה אך ורק מתוך הסכמה, אחווה ורעות ולא על-ידי צווים של בית משפט אשר יביאו רק למריבות בלתי פוסקות ולחילול השם נוראי חס וחלילה".

קליין דחה את הבקשה בעיקר בהסתמך על עדותו של רב בית הכנסת, הרב אברהם גפני. הוא קובע, כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ותוך ניצול לרעה של הליכי בית המשפט. עוד קבע, כי הבקשה נועדה למעשה לשנות את המצב הקיים והוגשה בשיהוי ניכר, שכן המתפללים הנוספים החלו להתפלל במקום לפני למעלה משנה.