אם הקמטים שבפנינו לא מדכאים אותנו גם ככה, מחקר חדש מראה כי ככל שהקמטים בפניה של אישה בתחילת גיל המעבר רבים יותר, כך נמוכה יותר צפיפות העצם שלה.
חשוב לציין כי הממצאים לא בהכרח מצביעים על כך שעור מקומט תורם לבריאות ירודה יותר של השלד, אלא רק ששני הגורמים קשורים האחד לשני.
מאחר שצפיפות עצם נמוכה עלולה לגרום לשברים בעצמות, הקשר בין הקמטים לצפיפות העצם - במידה שיאושר - יסלול אולי את הדרך לזיהוי נשים לאחר גיל המעבר הנמצאות בסיכון גבוה יותר לשברים.
התיאוריה שפיתחו החוקרים, מבית הספר לרפואה ייל, היא שמשום שהעור והעצם חולקים מבנה רקמות דומה, מאפייני העור אצל נשים לאחר גיל המעבר קשורים לצפיפות ולאיכות העצם. הממצאים, לדבריהם, אכן מאשרים את התיאוריה. הם ציינו גם כי קשר אפשרי בין בריאות העצם לעור יכול לנבוע מהעובדה שהשניים חולקים את אותן אבני יסוד - חלבונים הנקראים קולגנים.
שינויים בקולגנים התלויים בגיל יכולים גם להסביר הן את הקמטים ואת דלדול העור ובו-זמנית את הידרדרות איכות וכמות העצם. כמחצית מאיבוד העצם אצל נשים מתרחשת במהלך העשור הראשון שלאחר גיל המעבר.
לצורך המחקר, צוות החוקרים התמקד ב-114 נשים בסוף שנות ה-40 ובתחילת שנות ה-50 לחייהן, שהיו חלק ממחקר מקיף יותר בשם "Kronos Early Estrogen Prevention Study - KEEPS. כל המשתתפות נכנסו לגיל המעבר במהלך שלוש השנים שקדמו למחקר. אף אחת מהמשתתפות לא קיבלה טיפול הורמונלי ואף אחת לא עברה הליך קוסמטי כלשהו.
החוקרים בדקו את מוצקות העור באזור המצח והלחיים בעזרת מכשיר הנקרא דיורומטר, וספרו את מספר ועומק קמטי הפנים והצוואר ב-11 אזורים. כדי לבדוק את צפיפות העצם בחלקים שונים של הגוף, הם השתמשו בבדיקות סנדרטיות לבדיקת צפיפות העצם.
התוצאות: ככל שהפנים והמצח היו מוצקים יותר, כך גבוהה יותר הייתה צפיפות העצם; ככל שמקומטים יותר, כך הייתה צפיפות העצם נמוכה יותר. הקשר היה עקבי בכל אזורי הגוף, כולל בירכיים, בעמוד השדרה המותני ובעקבים, ונשמר גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמים ידועים המשפיעים על צפיפות העצם, כולל גיל והרכב הגוף.
עורכי המחקר ציינו כי נדרש מעקב לאורך תקופה ממושכת כדי לאשר את הממצאים ולבהר את הגורמים האחראים לקשר, משום שעדיין מדובר בממצאים מוקדמים. בנוסף, מחקר המוצג במסגרת כינוס מדעי נחשב פרלימינרי עד שיפורסם בכתב עת רפואי.
