ynet שוקל: דרישה מטוקבקיסטים להזדהות

העורך הראשי של אתר ynet, יון פדר, גילה כי הוא שוקל בימים אלה לחייב את הגולשים המגיבים באתר להזדהות בטרם יגיבו. הרעיון הוא לדרוש זיהוי רק עבור תגוביות שיופיעו בזירה החמה, הרגישה והטעונה יותר של האתר, החשופה לנאצות, להשמצות ולהסתה – עמודי החדשות, ואילו בשאר התכנים הרכים והמגזינים יותר להותיר על-כנו את המצב הקיים.

פדר, שדיבר (יום ג', 28.6.11) במהלך דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, סיפר כי ynet היה מהבודדים בעולם להטמיע בדפי התוכן את האפשרות להגיב. לדבריו, הרעיון היה לאפשר לנמעני התוכן הידודיות לצד שמירת האנונימיות של הגולש. משהתברר כי גולשים מנצלים את הטוקבקים לרעה, יצרה ynet, בהדרגה, מנגנונים שונים לסינון הפגיעות. הוא סיכם ואמר שפעמים רבות, הפתרון למניעת לשון הרע נמצא דווקא בידי בעלי האתרים, וכדאי להימנע מחקיקה שעלולה לכבול את בעלי האתרים.

יצוין, כי מפברואר 2008 מפרסם News1 את כתובתם האינטרנטית של המגיבים. היוזמה החלוצית לפרסם את כתובת ה-IP נועדה לגונן על הגולשים באתרנו, וכדי לאפשר לכל מי שרואה עצמו נפגע לנקוט בצעדים שהוא רואה לנכון נגד אותו מגיב אלמוני, מבלי ש-News1 יהווה מחסום לכך.

בתום דיון מעמיק, שעסק בין השאר בשאלה של הזכות לאנונימיות באינטרנט מול הצורך להגן על הפרט והציבור מפני ניצול האנונימיות לפגיעה, הודיע יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ מאיר שטרית, כי יקדם לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ זבולון אורלב, המבקשת לאפשר חשיפת פרטי מעוול באינטרנט. בדיון נדונה גם הצעה לסדר של ח"כ מסעוד גנאים – שבמקורה הייתה הצעת חוק - המבקשת להטיל אחריות על בעלי האתרים.

הצעת החוק הממשלתית מתעכבת

בפתח הדיון הודיע אורלב כי ידוע לו שגם הממשלה מקדמת הצעת חוק רחבה יותר, ואולם מכיוון שהצעת חוק זו מתעכבת, הסכים משרד המשפטים שאורלב יקדם את הצעת החוק הפרטית שלו, בהתחייבות לשלבה עם הצעת החוק הממשלתית לכשזו תובא לדיון. ח"כ אורלב הדגיש כי אינו מבקש לפגוע בחופש הביטוי אלא לעצור את ההפקרות ברשת ועבירות בוטות, כגון לשון הרע. שטרית העיר כי הצעת החוק מעניינת גורמים רבים וכי היא מציגה שאלה של איזונים בין הזכות לאנונימיות ברשת לבין זכות הפרט והציבור שלא להיפגע משימוש לרעה בזכות האנונימיות.

נציגת משרד המשפטים, עו"ד הדס אגמון, ציינה כי המשרד מצוי בשלביה האחרונים של הכנת תזכיר הצעת חוק הכוללת גם פגיעה בקניין רוחני. עו"ד יהונתן קלינגר, נציג עמותת אשנ"ב, אמר כי ייתכן שמנגנון ראוי לחשיפת המעוול יהיה קיומו של משיב קבוע (דוגמת המועצה הישראלית להגנת הפרטיות) והוא שיחליט האם לחשוף את פרטי המעוול. עמדה מעניינת, תומכת בחוק, הציג הרב אוריאל גנזל מפרויקט "צהר לחקיקה". הוא ציין כי לשון הרע באינטרנט שקול לאיסור עליו נאמר "ארור מכה רעהו בסתר" וחובת הציבור להגן על הנפגע מלשון הרע שקולה למצוות "לא תעמוד על דם רעך". לפיכך, סיכם, ראוי לתמוך בהצעת חוק החושפת מעוול באינטרנט.

בתום הדיון, אמר יו"ר הוועדה כי לא נשמעה התנגדות גורפת לחוק. מכיוון שכך, בדיון הבא, תקודם הצעת החוק לקריאה ראשונה.