מוני הראל, המחזיק מחצית מהבעלות בקבוצת הכדורגל הפועל תל אביב, חייב לרעייתו ולבנותיו מזונות בסך 780,000
שקל,אך טוען שאין לו יכולת לפרוע חוב זה. כך מתגלה מהליך משפטי בו נקטה רעייתו-בנפרד, נטלי לזר.
בני הזוג מצויים בהליכי גירושין, המתנהלים תחת חיסיון בבית הדין הרבני ובבית המשפט למשפחה. ואולם, בקשתה של לזר למנות להראל כונס נכסים זמני ולאסור עליו לעשות דיספוזיציה בנכסיו, אשר הוגשה במסגרת בקשתה להכריז עליו כפושט רגל, חשפה טפח ומעלה תהיות לגבי מצבו של הראל.
הראל הוא בעל השליטה (67%) בחברת מטיס קפיטל הבורסאית, ושווי אחזקותיו בה מגיע ל-23 מיליון שקל, אם כי הוא מצוי במאבק שליטה קשה מול שותפו לשעבר, אמנון ברזילי. בהליך במב"י (Buy me buy you) שניהל מול שותפו בהפועל ת"א, אלי טביב, הציע הראל לקנות את חלקו של טביב ב-6 מיליון שקל - מה שמעורר את התמיהה כיצד התכוון לממן את הרכישה אם אכן מצבו הפיננסי קשה, או שמא גירסתו בהליך מול רעייתו ובנותיו אינה אמינה.
טביב מצידו הודיע שהוא מוכן לרכוש את חלקו של הראל בקבוצה והעביר לו 6 מיליון שקל. ואולם, הראל טען שהתשלום לווה בתנאים שלא היו חלק מעסקת הבמב"י וסירב להעביר לו את המניות. הסכסוך בין הצדדים הגיע לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם הודיע הראל שהוא עומד על זכותו לחקור את טביב - מה שיביא לכך שההליך יימשך עוד חודשים ארוכים. גם עובדה זו מעוררת את התהייה, לפיה אם מצבו של הראל כה גרוע - מדוע אין הוא מוכן לקבל מיידית 6 מיליון שקל.
הגירסה של הראל: רק קושי תזרימי
השופט איתן אורנשטיין, אשר דחה (3.7.11) את הבקשה לכינוס זמני לנכסיו של הראל, תימצת כך את טענות הצדדים: "בבקשה נטען שהחיוב הכספי למועד הגשת הבקשה עומד על סך של כ-780,000 שקל, וכי המשיב הודה שאינו יכול לעת עתה לשלמו. עוד נטען כי עסקיו ניצבים על סף תהום ולאחר ש"ספג" הפסדים כבדים בעסקות שונות ולרבות בחברות שבשליטתו וכי הליכי הוצאה לפועל שננקטו על-ידי המבקשות, לא הועילו. בנוסף נטען שהמשיב אישר שאם לא יעוכב ביצוע תשלום החוב, הוא עלול לקרוס מבחינה כלכלית.
"לאור כל זאת טוענות המבקשות [לזר ובנותיה - א.ל.], בבקשה הנתמכת בתצהירה של המבקשת, כי יש צורך למנות כונס נכסים זמני אשר יבחן את מצבו הכלכלי של המשיב, יגן על נכסיו וידאג לאינטרס שלהן, כנושות בדין קדימה, הנמצאות במצוקה. עוד נטען כי יש ליתן צו מניעה על-מנת שהמשיב לא יעשה דיספוזיציה בנכסיו במהלך בירור בקשת פשיטת הרגל.
"לעמדת המשיב, החוב מבוסס על החלטה בדבר תשלום זמני, קרי מזונות זמניים שמטבע הדברים ניתנת לשינוי וכפי שהדבר אף נקבע במפורש בפסק הדין שניתן בבקשת רשות הערעור על החלטת המזונות. עוד טוען המשיב שהוא אינו חדל פירעון אלא יש לו קושי תזרימי זמני, דבר הידוע היטב למבקשת. המשיב גורס כי לא מוצו הליכי הוצאה לפועל נגדו, וגם משום כך טרם הגיעה העת לנקוט בהליכי פשיטת רגל. עוד נטען כי הבקשה לוקה בחוסר תום לב, וזאת בין היתר מחמת הצהרות סותרות של המבקשת. המשיב חולק על החוב הנטען, לפי שלגירסתו הוא שילם כספים למבקשות, שלא הופחתו מהחוב".
אורנשטיין חושף שורה של אמירות מפי הראל ובאי-כוחו, מהן עולה שמצבו הכלכלי קשה: "לחייב אין אפשרות לשלם כרגע חוב מזונות עבר שהצטבר בתיק ולא משנה מה גובהו"; "אני צריך להעביר עכשיו 140,000 שקל לטובת הדירה. קשה לי עכשיו תזרימית לשלם את זה"; "הצטבר סכום רטרואקטיבי של הרבה כסף שמבחינה תזרימית, אני לא יכול לשלם. הכוונה להרבה כסף, מדובר בכ-700,000 שקל"; "ייאמר כאן ועכשיו, כי בכל הנוגע לחוב המזונות... אין באפשרותו של המבקש לשלמו".
אורנשטיין קבע, כי קיימת עילה לכינוס זמני, אך לא התקיימו התנאים למימושה בפועל, שכן נפסק שיש לנהוג במשורה בצעד קיצוני זה. הוא אומר, כי לא הובאה כל ראיה לכך שיש חשש שהראל יבריח את נכסיו, שכן הוטלו עליהם צווי עיקול לטובת לזר ובנותיה. עוד קבע, כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, שכן בחודש מאי השנה טענה לזר בבית המשפט למשפחה, כי להראל יש "יכולות כלכליות עצומות והוא מעשירי העולם".
