העליון מכה שוב באוצר: "חור" של 500 מיליון שקל

פסק דין של בית המשפט העליון צפוי לעלות לאוצר המדינה 500 מיליון שקל, על-פי נתוני רשות המיסים שהוצגו במהלך הדיון. זאת, לאחר שהעליון כבר הורה השבוע לעדכן את הוצאות האש"ל לצורכי מס, מהלך שלטענת האוצר יעלה 800 מיליון שקל.

פסק הדין שניתן (יום ה', 14.7.11) עוסק בשאלת התחולה של ההלכה שכבר פסק העליון, בדבר מירוץ ההתיישנות של פסילת שומה. החוק קובע, כי שומה עצמית שרשות המיסים לא הסתייגה ממנה בתוך שנה, תיחשב למאושרת. בעבר נקבע, כי המועד הקבוע למדידת השנה הוא קבלת ההחלטה ברשות המיסים. ואולם, באפריל 2007 קבע בית המשפט העליון, כי השנה צריכה לכלול גם את משלוח ההחלטה לנישום. עוד נקבע, כי ההחלטה תחול גם על הליכי שומה שלא הסתיימו במועד קבלתה, ולא רק על אלו שנפתחו מאותו יום והלאה.

רשות המיסים ביקשה לקיים דיון נוסף בשאלת תחולתה של ההחלטה וטענה, כי משמעותה היא עלות של 640 מיליון שקל. הדיון בבקשה התקיים בפני שבעה שופטים, אשר נחלקו לשלוש דעות. איילה פרוקצ'יה, אשר גרוניס ועדנה ארבל סברו, כי יש לקבל את בקשת המדינה ולקבוע שההחלטה תחול רק ממועד קבלתה. מרים נאור, אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן סברו שיש לדחות את עמדת המדינה.

לבסוף התקבלה דווקא דעת היחיד של אסתר חיות, ולפיה יש להחיל את ההחלטה רטרואקטיבית, אך לא בצורה גורפת. ההלכה החדשה תחול לגבי החלטות שומה שהתקבלו מאז שנקבעה ההלכה הקודמת - מאי 2005 - ואשר לא נשלחו לנישומים בתוך פרק הזמן של שנה. בשל ריבוי הדעות והצורך במסקנה אופרטיבית, הצטרפו נאור, רובינשטיין וג'ובראן לדעתה של חיות.

רשות המיסים העריכה בדיון, כי משמעותה של החלטה זו היא עלות של 500 מיליון שקל. ואולם, חיות מעירה, כי נתון זה "יוצא מהנחה לפיה בכל ההליכים התלויים ועומדים תתקבל עמדת העותרים ותידחה עמדת הנישומים והערכה כזו הינה בעייתית על פניה, בייחוד אם מביאים בחשבון נתון נוסף אשר הובא בפנינו בשלב הטיעונים על פה בדיון הנוסף ולפיו מתוך הסכומים שצוינו כאמור מתייחס סכום נכבד של 280 מיליון ש"ח להליך אחד ויחיד".