חברי הכנסת מגיבים למחאה החברתית הגוברת בגל של הצעות חוק פרטיות, שנועדו לענות על דרישות העולות בדעת הקהל בכלל ומצד מארגני המחאה בפרט. בתוך יום אחד (ד', 3.8.11) הונחו על שולחן הכנסת קרוב ל-20 הצעות חוק ברוח זו, והנה העיקריות שבהן.

ההצעה החשובה ביותר היא להגביר את נטל המס על העשירון העליון ולבטל את הרפורמה במס של בנימין נתניהו, הצפויה להקל בעיקר על ארבעת העשירונים העליונים. באופן מפתיע, בין מגישיה נמצא ח"כ אופיר אקוניס, מקורבו של נתניהו. לצידו חתמו עליה יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, וזהבה גלאון ממרצ. על-פי ההצעה, תתווסף מדרגת מס של 45% שתחול על כל שקל מ-454,680 שקל עד 720,000 שקל, כאשר מעל סכום זה יחול מס שולי של 55% (דהיינו: על שכר שמעל 60,000 שקל בחודש). להערכת המציעים, מדובר בתוספת הכנסות של 216 מיליון שקל בשנה.


ביטול המע"מ על מוצרי יסוד, מעונות במקומות העבודה


הצעה אחרת בתחום המיסים קובעת, כי יחול מע"מ בשיעור אפס על מוצרי מזון בסיסיים - לחם, מלח, חלב ומוצריו, שמן וסוכר, ובתנאי שמחיריהם נמצאים בפיקוח. הצעה זו הוגשה בידי חברי אופוזיציה בלבד: ניצן הורוביץ, אילן גילאון, דב חנין וזהבה גלאון.

קבוצת ח"כים בראשות יואל חסון מציעה לחבר בין תחומי המיסים והחינוך, על-ידי עידודם של מעסיקים להקים מעונות יום לילדי עובדיהם. על-פי ההצעה, בעל עסק שהקים מעון יום או מסגרת השגחה לילדים במקום העסק עבור ילדי עובדיו, יהנה מניכוי עבור הוצאות אלה, ובתנאי שהמעון אינו מיועד למטרת רווח.


דיור בר-השגה, פיצול דירות, שינויים במיסוי


שורה של הצעות עוסקות בתחום הדיור, לנוכח מרכזיותו במחאה הציבורית. זאב בילסקי ויעקב אדרי מציעים לכפות בניית דיור בר-השגה בהיקף של לפחות שליש מכלל יחידות הדיור בכל פרויקט. על-פי הצעתם, ועדות התכנון לא יאשרו פרויקטים שלא יעמדו בתנאי זה. מחיר דירה בדיור בר השגה ייקבע בידי מועצת הדיור שתוקם על-פי החוק, ואילו בשכירות הוא לא יעלה על 30% מהכנסתו של השוכר. ההצעה גם מגדירה מי יהיו זכאים לדיור בר השגה, בעיקר על-פי מבחני הכנסה.

ישראל אייכלר מציע לאפשר במשך חמש שנים לפצל דירות שגודלן לפחות 100 מ"ר, בתנאי שכל דירה חדשה תהיה בת לפחות 35 מ"ר ותכלול מטבח, שירותים וכניסה נפרדת. שר האוצר והמשפטים לשעבר, מאיר שטרית, מציע לבטל את הפטור ממס שבח המוענק למשקיעי חוץ ולבטל לחלוטין את מס הרכישה. אברהם מיכאלי מציע להגביל את דמי השכירות השנתיים ל-2% משווי הדירה כפי שייקבע בידי שמאי מטעמו של השוכר. ואילו טאלב א-צנע הגיש הצעה לחוק יסוד, אשר יעגן את הזכות לדיור "בשטח, באיכות ובתנאים אשר לא יהיו גרועים מן הרמה אשר תיקבע בחוק או מכוח החוק".


תוכנית חיסכון לאומית לכל ילד


גם תחום החינוך זוכה לתשומת לב מיוחדת. "הצעת חוק אחריות המדינה לחינוך ציבורי" מאגדת את הזכות לחינוך בכלל ולחינוך חינם בפרט, מטילה על המדינה חובות בתחום הפיקוח על החינוך ומתנה את תמיכתה הכספית של המדינה ברמת היישום של תוכנית הלימודים שקובע משרד החינוך. את ההצעה הגישו אלכס מילר, איתן כבל, זאב בילסקי וזבולון אורלב.

קבוצת חברי כנסת בראשותה של ציפי חוטובלי - גם היא ממקורביו של ראש הממשלה - הגישה הצעת חוק למתן חינוך חינם החל מגיל שלושה חודשים, כדרישתם של מארגני מחאת ההורים. הצעה דומה הגישה קבוצה נוספת, בראשות דליה איציק. לגילאים המבוגרים יותר דואגת קבוצה בראשות ניצן הורוביץ, המציעה להעניק לסטודנטים הנחה של 50% בדמי הנסיעה בתחבורה הציבורית.

במבט לעתיד מציע שר הרווחה לשעבר, יצחק הרצוג, להנהיג תוכנית חיסכון לאומית לכל ילד הזכאי לקצבת ילדים. על-פי הצעתו, הממשלה תפקיד בתוכנית סכום זהה לזה שיפקידו ההורים, עד תקרה שתיקבע. כאשר יגיע הילד לגיל 18, הוא יוכל להשתמש בכסף לרכישת דירה, לפתיחת עסק או לרכישת השכלה. בהצעה לא נאמר מה ייעשה בכסף אם אותו בוגר לא יממש אותו.