ביה"ד: המשטרה פגעה בזכויות קצין צה"ל שגייסה

משטרת ישראל פגעה בכללי הצדק הטבעי ובזכויותיו של קצין בצה"ל שהתגייס לשורותיה, בהתנהגותה נפלו פגמים מהותיים וכמו-כן התגלו פגמים בשיקול הדעת המינהלי שלה. זוהי ביקורתו הקשה של בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים על המשטרה.

השופטת יפה שטיין קיבלה (8.8.11) את תביעתו של מרג'י בהג'ת, המשרת כחוקר במפלג המיעוטים, והורתה להעבירו למסלול שיעניק לו פנסיה תקציבית עם סיום שירותו במשטרה. זאת, למרות שחלפו למעלה משישה חודשים בין שחרורו מצה"ל לבין גיוסו למשטרה - פרק הזמן המירבי המאפשר את המשך הפנסיה התקציבית במעבר בין שני הגופים.

בהג'ת השתחרר בדרגת סרן בנובמבר 2004, כאשר חודש קודם לכן החל בהליך גיוס למשמר הגבול. בפברואר 2005 הפסיק בהג'ת את ההליך וביקש להתגייס למשטרה ה"כחולה", אליה גויס ביוני 2006 - חודש ו-11 יום לאחר המועד האחרון לשמירה על זכותו לפנסיה תקציבית.

בתביעתו טען בהג'ת, כי יש להביא בחשבון שהחל את תהליך הגיוס עוד לפני שחרורו, וכי גיוסו עוכב מטעמים של המשטרה ולא מסיבות התלויות בו. המשטרה טענה, כי הגיוס התעכב לאחר שבהג'ת הועמד לדין בעבירת תנועה במאי 2005, והיה עליה להמתין ולראות כיצד יפול דבר.

באופן חריג כאשר מדובר בערעור על זכויות פנסיה, החליטה שטיין לשמוע ראיות ועדויות. היא אומרת, כי אומנם קיימת מגמה כללית להימנע מצירוף עובדי מדינה לפנסיה התקציבית ולמעבר לפנסיה צוברת, אך כאן לא מדובר בצירוף אדם שכלל לא היה זכאי לזכויות אלו, אלא בעידוד פורשים מצה"ל להתגייס למשטרה.

שטיין דחתה את טענת המשטרה בנושא עבירת התנועה של בהג'ת לאחר שקבעה, כי הדבר כלל לא הועלה בפניו בזמן אמת. "בנסיבות אלו, בהן היה ברור כי כל עיכוב יכול למנוע ממנו הצטרפות לפנסיה תקציבית - היה מצופה מהמשיבה, כי תדאג, באופן ברור ומפורש, להודיע למערער על כך שגיוסו מתעכב בשל ההליך המשפטי בעניינו - על-מנת לתת לו הזדמנות נאותה ואמיתית לנסות ולבטל את 'הגורם המעכב' בכל דרך שיבחר", אומרת שטיין. עוד היא מציינת, כי על-פי נוהלי המשטרה עצמה - עצם קיומה של עבירת תעבורה אינו מהווה גורם המונע גיוס לשורותיה.

לאחר שמנתה ליקויים נוספים בהתנהלותה של המשטרה, קבעה שטיין: "לו תישאר על-כנה ההחלטה - ייגרם למערער עוול באופן שלא ניתן יהיה לתקנו, ושיש בו כדי להשפיע באופן משמעותי על עתידו הפנסיוני. נראה כי למקרים חריגים מעין אלו התכוונה הפסיקה, כאשר אפשרה התערבות בית הדין בהחלטה מינהלית".