עופר, תשובה ומקורות לא יתמודדו במכרז ההתפלה הבא

במכרז הבא שתוציא המדינה להקמת מתקן התפלה תימנע מראש השתתפותם של קבוצות עופר ותשובה, וגם של החברה הממשלתית מקורות. זו אחת מההמלצות הנדונות בוועדת טרכטנברג בפרק המטפל במחירים הגבוהים של עלות החיים כתוצאה מחוסר תחרותיות במשק וריבוי המונופולים.

קבוצת IDE, שותפות בין כיל (50%) מקבוצת החברה לישראל של עידן עופר ודלק ישראל (50%), שבשליטת יצחק תשובה, שולטת נכון להיום במשותף, בכ-450 מיליון קוב מים מותפלים מתוך סך הכל של כ-600 מיליון קוב מים, שהם סך כושר ההתפלה של המשק. הקבוצה, השותפה עם שיכון ובינוי מקבוצת אריסון במתקן חדרה, שותפה עם קבוצת האצ'יסון-ווטר הסינית במתקן שורק, ועם ויאוליה הצרפתית במתקן אשקלון.

מקורות, חברה ממשלתית, היא מונופול המים של ישראל. רק באחרונה ואחרי מאבק ממושך בעניין המחיר מול האוצר, הותר לה להקים את מתקן ההתפלה החדש באשדוד. הפרויקט מצוי בימים אלה לקראת סגירה פיננסית.

התכנון החל

המדינה צפויה לפרסם עוד מכרז למתקן התפלה בעוד שנה-שנה וחצי. המטרה היא לממש את יעד ההתפלה לשנת 2020, שנקבע על-ידי הממשלה - 750 מיליון קוב מים מותפלים בשנה. תכנון האתרים כבר החל. אחד בשורק, סמוך למתקן שנבנה בימים אלה, ואתר נוסף המתוכנן בגליל המערבי וטרם נקבעה לו חלקת קרקע מאושרת.

יש לציין כי החלטת הממשלה מינואר השנה קבעה כי לקראת המכרז הבא למתקני התפלה יהיה צורך לבחון את מגוון הבעלויות על המתקנים הקיימים. בדיונים פנימיים נשקלה האפשרות להרחיב את המתקן הקיים בשורק במקום להוציא מכרז למתקן חדש.

כל מתקני התפלת המים מוקמים בשיטת ה-BOT. המחירים, בהצמדה למדדים שונים שנקבעו מראש, סגורים למשך 25 שנות התפעול. מרבית המחירים שהושגו במכרזים הם נמוכים יחסית לעולם, ואף נמוכים מהאומדנים המוקדמים של האוצר.

עם זאת, כשהמדינה ביקשה להרחיב את תפוקת המתקנים, לראשונה ב-2007 ופעם שנייה בחודשים האחרונים, הסתבר כי ריכוזיות השליטה הפכה בעייתית. מאחר שההרחבה אינה חלק מתנאי המכרז, דרשו בעלי המתקנים בסיבוב ההרחבות הראשון להעלות משמעותית את מחיר המים המותפלים.

האוצר סירב, ובסופו של דבר התגבשה פשרה. בסבב השני של ההרחבות שהתפרסם השנה, קבע האוצר מחיר מראש וביקש מהזכיינים להודיע איזו כמות מים ביכולתם להתפיל במחיר זה. הזכיינים דרשו מחיר גבוה יותר, אך גם לאחר שהאוצר הסכים להעלות את מחיר המים, המתקן היחיד שנענה לפניית המדינה הוא המתקן הקטן יחסית בפלמחים, המצוי בבעלות גרנית הכרמל ותה"ל.

ההערכה היא שבכל מקרה של דרישה להרחבת התפוקה, מה שבהחלט צפוי להיות נוכח משבר המים המתמשך, יבוא לביטוי הכוח המרוכז של תשובה, עופר, ובעתיד גם של מקורות.

קרן נוי מעוניינת להשקיע באחד ממתקני ההתפלה

קרן התשתיות נוי מעוניינת להיכנס כשותפה לאחד ממתקני ההתפלה הפעילים. גורמים בשוק האנרגיה מסרו ל"גלובס" כי הקרן, בניהולו של פיני כהן, פנתה לשלושת זכייני המתקנים (פלמחים, אשקלון וחדרה). להערכתם, הקרן מעוניינת בנתח של 40%-20% מהאקוויטי.

כל עסקה להעברת זכיות בזכייניות מותנית באישור המדינה והגופים המממנים, אך בשוק מעריכים כי קרן נוי לא תתקשה בהשגת האישורים הדרושים. בקרן נוי שותפים כלל ביטוח (38%), פועלים שוקי הון ודש אייפקס (15% כל אחד), וכן מוסדיים ומשקיעים פרטיים נוספים (17%).

הקרן, שהוקמה בתחילת השנה, עדיין לא השקיעה באף פרויקט תשתית ומנהלת מאבק משפטי מול מתחרתה הגדולה, קרן תשתיות ישראל, על 49% מהון המניות של חברת דרך ארץ, זכיינית כביש 6. המדינה קבעה כי הזכויות יועברו לנוי לאחר שזו הציעה תמורתן 1.4 מיליארד שקל, ולאחר שתש"י לא מימשה את זכות הסירוב שלה כנדרש. תש"י ערערה והמחלוקת ממתינה להכרעת הבורר.