"מבנה הפירמידה העסקית הוא הבסיס לריכוזיות ולצבירת הכוח של הקבוצות המובילות במשק" - כך כתבה חברת הכנסת עינת וילף (עצמאות), בנייר עמדה שהגישה בחודש אפריל לוועדה להגברת התחרותיות במשק.

המצגת הוצגה בפני הוועדה להגברת התחרותיות במשק, לאור בקשתה לקבל את עמדות הציבור לקראת השימועים שתקיים בסוף חודש נובמבר, בנוגע לטיוטת המלצותיה.

לדברי וילף, נכון להיום, הריכוזיות במשק הישראלי יוצאת מכלל שליטה. "קבוצות ומשפחות בודדות מנהלות משק שלם ללא פיקוח הולם או מאזן של פעולותיהם. מרבית מקבוצות אלו משתמשות בהון הלאומי לשרת את מטרותיהן האישיות, זאת בעוד הונם הפרטי של חברי הקבוצה מוגן, ומביאות לחוסר מיצוי רבתי של הון זה".

וילף תוקפת בנייר העמדה שלה במיוחד את נוחי דנקנר ואת קונצרן אי.די.בי, ומציגה את הקבוצה כדוגמה קלאסית המדגימה כיצד באמצעות הגידול הניכר בכוחה פשטה הריכוזיות במשק. כך, היא מתארת כיצד דנקנר שולט בעשרות חברות בורסאיות ובמאזן של בהיקף של 140 מיליארד ש"ח. כמו-כן, היא מדגישה את המינוף הגבוה שבו פועלת הקבוצה, את האחזקה הצולבת של נכסים פיננסים וריאליים, ואת העסקתם של רגולטורים ובכירים לשעבר במוסדות השלטון בשורותיה. וילף מציינת עוד כי מבנה האחזקות הפירמידלי מאפשר לאי.די.בי לשלוט בחברות רבות, למרות שההשקעה שלה בהון. זאת, עקב ההשקעה העצמית של בעל השליטה, המגיעה לשיעור קטן מסך הנכסים, וזאת באמצעות מינוף ושרשור.

"צעדים להקטנת הריכוזיות המשק, תוך בחינת התנהגות קונצרן אי.די.בי ושאר קבוצות שצברו כוח בדרך לא דרך, הינם חיוניים לקיומה הפיננסי התקין של מדינת ישראל. שמירה על הכלכלה המקומית, טיפוחה, עידוד יזמים ועסקים, פיתוח ומינוף - כל אלו דורשים רפורמה מערכתית במגזר העסקי", כותבת וילף.

לדבריה, רפורמה זו צריכה לכלול בין היתר מספר צעדים מרכזיים:

• ניתוק הקשר בין חברות פיננסיות לראליות;

• פיזור השליטה בבנקים ובחברות ביטוח לציבור הרחב;

• קביעת כללי בקרה אפקטיביים על מוסדות פיננסים;

• ביטול תמריצים לחברות אחזקה פרמידליות ופירוקן ההדרגתי;

• הימנעות ממצב שלרגולטור סקטוריאלי כגון המפקח על הבנקים או על שוק ההון, יש זכויות וטו;

• הגדלת הסחורה הצפה והיקפי המסחר תוך ביזור הדרגתי של גרעיני שליטה בחברות ציבוריות;

• הקטנת התלות בין אמצעי המדיה לקבוצות עסקיות ובין הקבוצות העסקיות לרשות המחוקקת והמבצעת.

"רוב דירקטוריוני מטעם הציבור ינהל הנכסים נכונה"

וילף מסבירה כי חיזוק הפיקוח והתנהלות נכונה של הגופים המנהלים את כספי הציבור הם הכרחיים, שכן הציבור בישראל אינו רק בעל רוב המניות במרבית הקבוצות העסקיות המדוברות, אלא גם בעל העניין וזאת דרך פיקדונותיו בבנק, ביטוחי מנהלים, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות נאמנות ושוק האשראי החוץ-בנקאי.

חוק צמצום הריכוזיות יוביל לכך שבחברות-בנות, בחברות-נכדות וכן הלאה של קבוצות הפירמידה, יתקיים רוב דירקטוריוני אשר ייבחר מטעם הציבור. "הנכסים הפיננסים של הציבור ינוהלו נכונה, על-פי רצון הכלל ולטובתו, ויביאו לגידול בשכר, החיסכון הציבורי, כוח הקנייה, התעסוקה והחדשנות. חברות ויזמים נוספים יקבלו הזדמנות לצמוח ולגדול. ההון האישי יהפך לכלי ההשקעה המרכזי של שחקני השוק ובכך הסיכון המערכתי יקטן בעוד דמוקרטיה בלתי מושפעת תוכל להתבסס ולהתחזק", מסכמת וילף.