שאלה שהופנתה לעיתונאים הייתה עד כמה האלימות נחשפת כתופעה לעומת היותה פצצת רייטינג. צרור ענה שחייבים לשתף פעולה עם התקשורת, וזה תמיד דרך סיפור אישי של מישהו, אבל רק כך אפשר להילחם בתופעה.
עיתונאי חדשות ערוץ 2,
משה נוסבאום, אמר במפורש כי התקשורת הפכה צבועה: "יש מקרים הזויים שאינם נחשפים בתקשורת בשל היות הקורבן ערבי, או בשל תחרות עם ערוץ אחר שחשף את הסיפור. ידינו אינן נקיות וזו שעה שחורה לתקשורת".
כתב הרווחה של
ידיעות אחרונות, דוד רגב, אמר לעובדים הסוציאליים כי הם אינם מבינים את המציאות התקשורתית: "אין מה לעשות. מילת המפתח היום היא 'מעניין'. העיתון לא ימכור ואתם לא תקראו מה שלא מעניין. זו המציאות, ועכשיו אתם צריכים להחליט אם להילחם או להצטרף. אתם חייבים לשתף פעולה עם התקשורת ולתת לכתב את הסיפור האישי לפרסום. כי בסוף הכל מונע על-ידי אינטרסים".
ד"ר שירלי בן-שלמה מבית הספר לעבודה סוציאלית, עיתונאית לשעבר ומומחית לעבודה עם ילדים, נוער והורים, הציגה נתונים מזעזעים שלפיהם בשש השנים האחרונות נרצחו 36 ילדים בידי הוריהם: "כלי התקשורת סיקרו מקרים אלו ואחרים של התעללות הורים בילדיהם בהרחבה, אך לא תמיד נתנו מקום להשתלשלות האירועים לפני הסיום הטראגי. העבודה של העובדים הסוציאליים מונעת חלק גדול ממקרי הרצח הפוטנציאליים של ילדים, ובכל זאת לא מדווחים עליה. מדוע?
בר שינוי
"יש הטוענים כי זה קשור לעידן הרב-ערוצי הדורש תגובה מהירה ובו יש יותר נטייה לשטחיות בדיווח. אחרים טוענים שזה קשור לכך שצריך להתמודד עם סוגיות הקשורות לצנעת הפרט. אני טוענת כי הקושי האמיתי קשור בתחושה של אנשי התקשורת שצריכים לדווח על האירועים האלו כי הם צריכים להתמודד עם ערעור ערכי היסוד שלהם כמו למשל הערך לפיו הורים אינם פוגעים בילדיהם".
אילנית כהן, מנהלת "בית נועם" לטיפול בגברים אלימים, הציגה את תופעת האלימות הבין-זוגית על שלל ניסוחיה: אלימות במשפחה, אלימות אינטימית או גברים אלימים, מנקודת המבט של הגברים: "התופעה מקבלת ייצוג תקשורתי רק באותם מקרי קיצון מחרידים המערבים רצח. חשיפה שכזו יוצרת הטיה בהבנת התופעה, היקפה ומשמעותה - שכן סטטיסטית מקרי הקיצון הם אחוז מזערי מסך מקרי האלימות, שאינו מעיד על הכלל.
"למעשה רוב הטיפול באלימות בין-זוגית של גברים מתמקד במרחב הכוחני, התוקפני ולעיתים גם האלים - והוא בר טיפול ושינוי. אנחנו בבית נועם מקבלים לטיפול גברים שרוצים ויכולים לעשות שינוי בדפוסי התנהגותם - וצריך להרחיב את ההבנה בצורך שלהם לקבל טיפול ולא רק ענישה שאינה פותרת את הבעיה. זאת כמובן לצד מתן טיפול וליווי מתאים גם לנשותיהם".
אורנה לשם, עובדת סוציאלית ולשעבר מנהלת אגף הרווחה ברעננה, הציגה את החוק המחייב חובת דיווח, ואת המגבלות של אנשי הטיפול שמנסים לאזן בין טובת המטופל לבין המחויבויות שלהם לפי החוק. אורנה הייתה מנהלת אגף הרווחה ברעננה בעת שאם חנקה את שתי בנותיה למוות, והיא סיפרה על המפגש שלה עם התקשורת סביב האירוע הזה ובעבודה היומיומית.
רוני סגל, מדריכה ומנהלת נפת נתניה בשירות המבחן למבוגרים במחוז תל אביב, סיפרה על שירות המבחן למבוגרים והציגה פרויקט שהיא עושה ביחד עם עמיתיה בשירות המבחן - שמטרתו לשקם את הקשר בין הורים מתעללים לבין ילדיהם. הייחודיות של הפרויקט היא בהיותו מופעל בחוות הסוסים הטיפולית בתל-מונד. בעלי חיים הם שם המתווכים הראשונים בקשר הפגוע שבין ההורה לילד, ומדובר ב-16 מפגשים שבהם משתתפים 11 זוגות של הורים וילדים.