ביהמ"ש: לטפל בחקיקה בבעיית הפדופיליה באינטרנט

"תופעת הפדופיליה ברשת האינטרנט הינה בעיה אוניברסאלית, רחבת היקף. בישראל טרם נחקקו חוקים המסדירים באופן מפורש את עבירות הפדופיליה, המתבצעות באמצעות רשת האינטרנט. ההוראות הקיימת היום, בסעיף 214 לחוק העונשין, האוסר פרסום והפצת תועבה, ובחוק למניעת הטרדה מינית, אינן מספיקות. עברייני המין אינם ממתינים עוד לילדים ברחובות ובמגרשי המשחקים, אלא אורבים להם גם בעודם בבתיהם, במקום אשר אמור להיות הבטוח מכל, וראוי כי המחוקק יאמר את דברו בנושא בחקיקה מיוחדת, בין היתר באמצעות הטלת מגבלות ואיסורים על ספקיות השירותים באינטרנט".

כך אומרת (יום ג', 26.6.12) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר דפנה אבניאלי. היא מוסיפה: "עינינו הרואות, כי גם בבתים, בהם מבקשים ההורים להגן על ילדיהם מפני הסכנות הטמונות בשימוש באינטרנט, בין היתר על-ידי אבטחתו בסיסמה והגבלת האתרים שניתן לגלוש בהם, מצליחים הילדים לגלוש באתרים ולהתקשר עם קטינים ובגירים כאחד. על-אף המודעות ההולכת וגדלה בנושא סכנות האינטרנט, נופלים ילדים רבים ברשתם של עברייני מין, הרואים באתרי ובתוכנות האינטרנט כר פורה ליצירת קשרים מסוג זה".

הדברים כלולים בהחלטתו של בית המשפט להרשיע את משה סרנגה בביצוע מעשים מגונים בנערה בת 14 אותה הכיר באינטרנט, וכלפיה הציג את עצמו כבן 24 בעוד גילו האמיתי היה 38. אבניאלי קבעה, כי עדותה של הנערה מהימנה וכי נמצאו לה חיזוקים, בעוד עדותו של סרנגה הייתה עמוסת סתירות. הוא הורשע גם בשיבוש מהלכי משפט, משום שהורה לנערה שלא לספר לאיש על מעשיו.

בשולי פסק הדין העיר בית המשפט על שני מחדלי חקירה: העדר הקלטת חקירותיו של סרנגה ("ההסברים שניתנו על-ידי החוקר יוסי שאמי נשמעים כתירוצים, שמקומם לא יכירם בבית משפט"), ועיכוב בבדיקת המחשב של המתלוננת ("גרירת הרגליים של החוקרים בעניין זה עלולה הייתה לפגוע בראיות התביעה"). עם זאת נקבע, כי מחדלים אלו לא פגעו בהגנתו של סרנגה.