ש"ד הכיר את אהוד אולמרט עם בחירתו של האחרון לראש עיריית ירושלים, באמצעות עידו דיסנצ'יק שהועסק בידי ש"ד במחצית השנייה של שנות ה-90 כלוביסט. כך אומר (יום ב', 2.7.12) עד המדינה בהמשך עדותו במשפט הולילנד. "הכרתי אותו מאחר שהיה ברור שפרויקט הולילנד יהיה זקוק לגיבויו של ראש עיריית ירושלים, ועל זה הפרויקט יקום או יפול", הסביר.

"הפנייה הראשונה שלי לאולמרט הייתה בסוף 1993 או בתחילת 1994 וביקשתי ממנו שיעזור לנו בקידום הפרויקט", סיפר ש"ד. "היו לפחות פגישה או שתיים, ובסופו של דבר הבנתי שהוא יהיה מוכן לתמוך בפרויקט. אמרתי לו שכמובן נשמח לעשות כל דבר שנוכל ללכת לקראתו ולעזור לו. הבנתי שיש על מה לדבר", אמר בחיוך. "הבנתי שאמצא איתו שפה משותפת, איך הוא יוכל לעזור לנו אם הולילנד תתן לו תמורה בצורה זו או אחרת".

את שולה זקן, אמר ש"ד, הוא הכיר באותה עת שהכיר את אולמרט, אשר אמר לו שהיא יד ימינו ושאפנה אליה בכל עניין ו"פנייה אליה זה כמו פנייה אליו. היא הייתה מעל ומעבר למעמד של ראש לשכה, היא הייתה דה-פקטו קולו של אדוניה. בעירייה בכל מקום ששולה דיברה - ראו בזה כאילו אולמרט מדבר. היא הייתה בעלת סמכויות. ראיתי שכאשר היא פונה, לא מערערים על אמרותיה, לא אומרים: רק רגע, נוודא את זה אצל אולמרט".

"קניתי לאולמרט סיגרים לבקשתו"

ש"ד הוסיף, כי חשיבותה של זקן לפרויקט הולילנד הייתה גדולה מאוד: "היא הייתה זו שעזרה לי בכל מקום שיכלה לעזור לי. היא פתחה לי את כל הדלתות, היא הפעילה את אולמרט בכל פעם שהיה צריך. הגישה לי עזרה מירבית במשך כל התקופה".

על התפתחות מערכת היחסים שלו עם אולמרט אמר ש"ד, כי הם לא היו ידידים, אלא מערכת בה הייתה לו דלת פתוחה ו"תמיד התחבקנו והתנשקנו, בשביל מה שזה שווה או שלא שווה. בכל פעם שהתבקשתי, והתבקשתי הרבה פעמים בשנים האלה, כיסיתי באמצעות כספים שקיבלתי מהולילנד חובות של אולמרט למערכות הבחירות שלו. הייתי שולח לו מתנות לחג, קונה לו סיגרים לבקשתו וכדומה".

ש"ד ציין, כי על ייעוד הכספים ידע רק מדבריה של זקן, לה העביר את הכספים. מדובר במערכות הבחירות לעיריית ירושלים ב-1993 (כספים שהועברו בשנים 1995-1994), ובבחירות לראשות הליכוד ב-1999. ש"ד העריך, כי בשנים אלו העביר לאולמרט 1.5 מיליון שקל מחשבונה של הולילנד לכיסוי חובות הבחירות. "הייתי מקבל מצ'רני כסף שנרשם בספרים כביכול כהלוואה אישית אלי. הייתי מפקיד את הצ'קים בחשבונותי ומעביר צ'קים לכיסוי הגרעונות". לאחר מכן חזר בו ש"ד וטען, כי אמר שבצ'קים לא נרשמו הפרעונות.

"רק רבין יודע למי נתן"

קודם לכן העיד ש"ד, הלל צ'רני אישר לשלם שוחד של 350,000 שקל לאברהם בניזרי ולעו"ד מתי חוטא, שהיה יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. לדבריו, במסגרת זו הכיר את מאיר רבין, שהפך לעוזרו הקרוב לכל פעולותיו - הכשרות והפליליות - ואותו ראה כבנו. "מאיר הוא האיש שהכי איכזב אותי", אמר ש"ד.

ש"ד סיפר: "רבין הלך להרבה אנשים ועד היום רק הוא יודע מי וכמה שוחד קיבלו. את הכסף הוא קיבל ממני, וההסכם בינינו היה שהוא לא מספר לי למי הוא נותן. הוא אדם מאוד מוכשר, מקושר בהרבה מאוד מקומות. בדרך כלל הוא היה מקבל צ'קים שהיו נפרטים למזומן בשניים-שלושה צ'יינג'ים בבני ברק. את הצ'קים הוצאתי מחשבונות של חברות שלי או מהחשבון האישי שלי. בדרך כלל ה'לפקודת' היה נשאר ריק. את הכסף הזה מאיר היה מחלק למי שהיה מחלק".