חיטה בת אלפי שנים התגלתה בתל חצור

מבנה ארמון מהתקופה הכנענית (3-2 אלף לפנה"ס) נחשף בחפירות הארכיאולוגיות שמקיימות האוניברסיטה העברית ורשות הטבע והגנים בגן לאומי תל חצור. בתוך אחד מחדרי המבנה המונומנטלי, שרק את חלקו הספיקו לחשוף החוקרים, נמצא חדר ששימש כמחסן ובו 14 קנקני אגירה גדולים (פיטסים), שנשברו במהלך חורבן הארמון והעיר, אשר משערים שאירע לפני כ-3,300 שנים.

בתוך הקנקנים מצאו אנשי המשלחת הפתעה: גרעיני חיטה ותבואה שרופה שהוטמנו בכדים לפני מאות שנים והמתינו מאז לארכיאולוגים. הפיטסים נחשפו לחלוטין והם יועברו למעבדות שימור ושיקום, בטרם יכוסה המבנה שנחשף עד לעונת החפירות הבאה.

ד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים: "חצור שגשגה בתקופה הכנענית התיכונה (1750 לפני סה"נ בקירוב) ובתקופה הישראלית (מאה 9 לפנה"ס) ויצרה את המכלול המבוצר הגדול ביותר בארץ ישראל בתקופה זו. העיר הייתה אחד היישובים החשובים שלאורך הקשת הפורייה, עמדה בקשרי מסחר עם ערי בבל וסוריה, ואליה נשלחו כמויות ניכרות של בדיל לתעשיית הברונזה. את החפירות המשמעותיות בחצור הוביל בשנות החמישים והשישים יגאל ידין, שהיה מחשובי הארכיאולוגים בישראל הצעירה ושאחראי גם לתגליות חשובות במצדה, מגידו ועוד. חפירות אלו הציבו את תל חצור בקדמת הבמה של הארכיאולוגיה העולמית והמקראית והיו מהסיבות שהקנו לאתר מעמד של אתר מורשת עולמית, לצד התילים המקראיים במגידו ובאר שבע".