אחוז גדול של אנשים לא ישמחו להכיר אדם שתואר כאדם עם מוגבלות שכלית, לעומת אחוז קטן יותר שלא ישמחו להכיר אדם המזוהה כאדם עם מוגבלות פיזית. אלו חלק מהממצאים העולים ממחקר שערכה אגודת אקים.

איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות שכלית מושפעת במידה רבה ממידת ההכללה שלהם על-ידי החברה. אולם לא רק איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות שכלית מושפעת מכך, אלא גם איכות החברה הישראלית כולה.

לרשויות המקומיות תפקיד חשוב בפתיחת דלתות הקהילה המקומית לאנשים עם מוגבלות ולמאבק בתופעת ה-"Not In My Back Yard" (ובקיצור: NIMBY) ["לא בחצר האחורית שלי"], אשר עדיין קיימת במקומות שונים. פעולות רבות מבוצעות על-ידי עמותת אקים ועמותות אחרות, לצורך הטמעת עמדות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות, וגם משרד החינוך הגדיר נושא זה כאחד מיעדיו החינוכיים.

לצורך בדיקה עקבית ואמינה אחר הנושא השיקו באקים את מדד ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית. מדד זה הנו מדד חברתי משולב, שנועד לבחון, מדי שנה - הן את עמדות הציבור הרחב בנושא והן את מדיניות השלטון המקומי בערים בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית.

חשש מאגרסיביות

ממחקר עמדות הציבור עולה כי 67 אחוזים מהמשיבים לא יודעים כיצד לענות לאדם עם מוגבלות שכלית, רבע מהם חשבו שהאדם עלול להיות אגרסיבי כלפיהם, כשליש סברו שכדאי שאנשים עם מוגבלות שכלית יגורו במסגרות נפרדות ומחצית מהם העדיפו שלא להיות חברים של אדם כזה. עוד עלה מהמחקר, כי לצד אנשים שחשבו שוודאי שמגיע לאנשים עם מוגבלות שכלית להשתתף בפעילות במתנ”סים, רבים חשבו שאין להם כל זכות להצביע בבחירות. תחושות של דחק חברתי, פחד, מתח וחוסר הבנה בלטו בממצאים.

ממצא בולט ומסכם של מדד הכללה הוא הקשר הישיר בין היכרות וקשר עם אדם עם מוגבלות שכלית לבין עמדותיו החיוביות. ככל שלאדם היכרות אישית קודמת עם אדם עם מוגבלות שכלית, כך עמדותיו כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית חיוביות יותר. קשר חיובי נמצא גם בין תפישת הידע הסובייקטיבי של המשיב ועמדותיו. ככל שלמשיב תפישת ידע רבה יותר בתחום המוגבלות השכלית, כך הוא דיווח על עמדות חיוביות יותר.

באקים סבורים כי לממצא זה יש השלכה קריטית לדמותה של מערכת החינוך בישראל ומקווים כי משרד החינוך ישכיל למנפו באופן שכל ילד במדינת ישראל יפגוש באופן סדיר ויכיר, במהלך תקופת לימודיו, ילדים עם מוגבלות שכלית. מפגש זה יניב תחושות חיוביות יותר בקרב אותם ילדים, כשיהפכו לבוגרים, כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, ויקל על הכללתם בקהילה.

בבדיקה שנעשתה לגבי מידת ההכללה של הערים, תוך התייחסות לשני מרכיבים מרכזיים: פיתוח והפעלה של שירותים בסיסיים לאנשים עם מוגבלות שכלית (חינוך, דיור, תעסוקה ופנאי), והשני - מידת הכללה של האנשים בקהילה המקומית (כיתות קטנות בבתי ספר רגילים, דיור בקהילה, עידוד יציאה ממפעלים מוגנים לתעסוקה בשוק העבודה החופשי ופעילויות פנאי במתנ"ס הקהילתי) נמצא, כי אשדוד היא העיר המובילה במידת ההכללה של ילדים ובוגרים עם מוגבלות שכלית בקבוצת הערים הגדולות בישראל.

מחקרים בעולם מראים כי החסם המשמעותי ביותר בפני שילובם של אנשים עם מוגבלות שכלית בקהילה נובע מסטיגמות, דעות קדומות, בורות ועמדות שליליות של הציבור הרחב כלפי אוכלוסיה זו. רוב הציבור אינו מודע לטווח היכולות של אנשים עם מוגבלות שכלית ואינו מודע לאפשרות ולצורך לשלבם בקהילה.