שמגר: לשקול מעבר לבחירות אזוריות יחסיות

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר, קורא לבחון בכובד ראש את האפשרות למעבר לשיטת בחירות אזורית יחסית. בשיטה זו יונהגו אזורי בחירה, שמספר נציגיהם יהיה באופן יחסי למספר התושבים הבאים. הדברים נאמרים במאמר שמפרסם שמגר ב"עורך הדין", בטאון לשכת עורכי הדין.

שמגר מצביע על כך שבבחירות לכנסת ה-19 מתמודדות 34 רשימות, ולפיכך תימשך שיטת האופוזיציה הרב-זרועית. שיטה זו בנויה "על הסכמים בין סיעות רבות מאוד, שכל אחת מהן מתנה את השתתפותה בהסכם האמור בתנאי שאסור לעשות כל צעד ממלכתי משמעותי בלי לקבל לכך הסמכה מראש. לכך יש בעליל אפקט צפוי והוא שהמשילות הצפויה מכל אופוזיציה היא מוגבלת".

לדברי שמגר, לצד ההסכמה על כך ששיטת הממשל בישראל תישאר דמוקרטיה פרלמנטרית, אין להתעלם ממשגים, שגיאות או ליקויים המצויים בה. "את אלה תפקידנו לגלות בזהירות ובשיקול דעת ולעשות לתיקונם או לסילוקם לפי העניין, אם יש לנו חלופה טובה יותר".

שמגר, העומד בראש הפורום לתיקון שיטת הממשל, מציע את הצעדים העיקריים הבאים, לצד אפשרות של שינוי שיטת הבחירות:

• העלאה הדרגתית של אחוז החסימה.

• הוספה של חלופה שתאפשר להציג רשימת מועמדים פתוחה למחצה. כך יוכל הבוחר להצביע לרשימת המועמדים כפי שנקבעה בידי המפלגה, ולחלופין - לסמן בפתק ההצבעה את שמות הנציגים שיש להוסיף או לגרוע בעת ספירת הקולות.

• שריון חוקי היסוד העוסקים ברשויות השלטון, כך שיהיה דרוש רוב של 80 חברי כנסת לאישור שינויים בהם.

• שיפור הפיקוח הפרלמנטרי על הממשלה, לצד מתן יכולת להפיל אותה בהצבעת אי-אמון רק אם רוב חברי הכנסת תומכים בממשלה חלופית.

• הטלת הרכבת הממשלה תוטל אוטומטית על ראש הסיעה הגדולה ביותר.

• מספר חברי הממשלה יוגבל ל-18.

• ראש הממשלה יקבל סמכות להטיל וטו על כניסתה לתוקף של חקיקה, במקרים שייקבעו בחוק. אותה חקיקה תיכנס לתוקף רק אם תאושר בהצבעה חוזרת בכנסת.