תשובת ש"ד לסתירות: ספרי "יד שרה" זויפו

אורי בן-אשר, שהיה מהנדס העיר ירושלים, הביע תמיכה בפרויקט הולילנד - בניגוד לדבריו של ש"ד על התנגדותו הנחרצת והמתמדת לפרויקט. כך עולה מפרוטוקול ישיבת הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מפברואר 1996. למרות זאת עומד ש"ד על כך שבן-אשר הציג דרישות שמשמעותן המעשית הייתה "קבורת הפרויקט".

עו"ד עמוס ון-אמדן, סניגורו של ראש עיריית ירושלים לשעבר, אורי לופוליאנסקי, ציטט (יום א', 3.2.12) מפרוטוקול אותה ישיבה, בה אמר בן-אשר, כי הוא "חושב שזו תוכנית מצוינת למרות היקף הבנייה הגדול", ואף נימק את עמדתו. ש"ד השיב, כי 15 חודשים מאוחר יותר דרש בן-אשר להעתיק את הדרך הציבורית שממערב למתחם אל תוכו, ו"ההמלצה הזו לבד מבטלת את כל התוכנית".

ון-אמדן תהה כיצד החליטה הוועדה המקומית, בראשה עמד אז לופוליאנסקי, באפריל 1995 להעניק לבן-אשר את הסמכות להחליט האם לקדם את הפרויקט או לא. לדבריו, אם לופוליאנסקי מקבל שוחד מן היזמים - אין זה סביר שיפקיד את גורלו של הפרויקט בידי מי שמתנגד לו נחרצות. ש"ד השיב, כי בן-אשר אמר לו שהוא שינה את עמדתו לנוכח הלחצים הכבדים שהפעילו עליו לופוליאנסקי ומי שהיה אז ראש העירייה, אהוד אולמרט. השופט דוד רוזן העיר, כי דעתו של ש"ד בנושא זה אינה משנה, שכן בן-אשר עצמו יעיד.

"היא תקפוץ ממגדל שלום"

בנוגע לשיחודו הנטען של לופוליאנסקי, טען ון-אמדן שש"ד סתר את עצמו: מחד העיד שהוא סיכם עם הלל צ'רני על הצורך לשחד בכירים בעירייה, ומאידך העיד שלא פנה מיוזמתו לאותם בכירים אלא חיכה שהם יפנו אליו. ש"ד לא הסביר סתירה זו. ש"ד טען, כי ההבנה בינו לבין לופוליאנסקי בתחילת 1994 לא כללה סכומים, אלא רק שהוא ידאג להעביר כספים ל"יד שרה" לפי בקשותיו של לופוליאנסקי.

ון-אמדן הקריא מהודעותיה במשטרה של שושנה שרעבי, שהייתה הממונה על גיוס תרומות ב"יד שרה" ומי שלטענת ש"ד הופנתה אליו בידי לופוליאנסקי. שרעבי אמרה: "אני מוכנה להיבדק במכונת אמת ואני מוכנה להישבע בפני בית משפט שאורי לופוליאנסקי לא הפנה אותי מעולם לש"ד". ש"ד הגיב: "היא יכולה להגיך מה שהיא רוצה, כבודה במקומה מונח... אני מאמין מתוד היכרותי איתה שאם היה אמר לה מר לופוליאנסקי שהיא תקפוץ מקומה 30 ממגדל שלום, היא הייתה עושה גם את זה, ולכן עם כל הכבוד, זה לא עושה עלי שום רושם מה שהיא כן אמרה או לא אמרה, מה שכן דיברה או לא דיברה".

ון-אמדן הציג לש"ד מסמכים של "יד שרה" המלמדים, שתרומתו הראשונה לארגון הייתה רק בשנת 1997, ולא בשנת 1994 כפי שטען מספר פעמים. ש"ד השיב, כי הרישומים של "יד שרה" אינם אמינים, כפי שניתן ללמוד מכך שהארגון רשם תרומות בהיקף של שליש בלבד מזה שקיבל מהלל צ'רני. כאשר לחץ עליו ון-אמדן, אמר ש"ד שטענתו היא שהנהלת החשבונות של "יד שרה" זויפה כדי להסתיר את השוחד שהעביר ללופוליאנסקי בדמות תרומות לארגון. לדבריו, הוא לא שמר את הקבלות לשנים 1994-1994 וברשותו מצויות רק הקבלות מ-1997 ואילך.

צ'רני תרם בצורה זהה

עוד הראה ון-אמדן, כי צ'רני תרם במישרין 60,000 שקל ל"יד שרה" בינואר 1997 - באותו יום ובאותו סכום שתרם ש"ד, מה שלטענתו היווה שוחד שנועד להסתיר את הקשר בין צ'רני לבין "יד שרה". ש"ד הגיב: "תשאל אותו, מה אתה שואל אותי". לטענת ון-אמדן, תרומותיו של ש"ד ל"יד שרה" לפני אישור תב"ע ג' הסתכמו ב-79,000 שקל בלבד ולא ב-1.5 מיליון שקל כפי שטען ש"ד. תשובתו של ש"ד הייתה שוב, שהספרים של "יד שרה" אינם אמינים.

רוזן היקשה: "זה סכומים שלמיטב זיכרונך אלה הסכומים שהועברו, אין לך מעבר לזה חוץ מהזיכרון הטוב שלך אתה לא יכול לומר לנו דבר". ש"ד: "נכון". רוזן: "מציגים לך את הספרים של יד שרה וגם שיקים, אתה אומר כל זה זה יכול להיות שזה נכון, יכול להיות שזה לא נכון, זה רישומים חלקיים בלבד". ש"ד: "נכון". רוזן: "אתה מבין שזה קשה?". ש"ד: "אני מבין כבודי, אל"ף אני מבין שזה גם לא חלק מכתב האישים, אז אני לא יורע מה זה שייך או לא, זה כרקע נאמר לי. דבר נוסף, אמרו לי למשל שהיחידה שפנתה אלי זו שושנה שרעבי, והנה פתאום אני מוצא פה שם של ספידה יום-טוב, אולי מישהו יסביר לי מי זה מר ספידה יום-טוב".