ההוכחה באכיפה המינהלית בני"ע - כמו באזרחי

בשנת 2012 הושלמו 11 בירורים מינהליים ברשות ניירות ערך, לעומת 12 תיקים פליליים. לוועדת האכיפה המינהלית הוגשו שבעה תיקים, מתוכם ארבעה להכרעתה ושלושה שהוגשו בהסכמה. הניסיון שנצבר בשנת היישום הראשונה מוכיח את יעילות ההליך: האכיפה המינהלית מסתיימת בתוך מספר חודשים, לעומת מספר שנים באכיפה המינהלית. כך אומרת (יום ד', 27.2.13) מנהלת האכיפה המינהלית ברשות, עו"ד אילנה מודעי-ליפסקר.

ועדת האכיפה הולכת ומגבשת הלכות, המשיכה מודעי-ליפסקר. כך למשל נקבע, כי רמת ההוכחה הדרושה דומה לזו שבהליך אזרחי (51%) ולא בהליך פלילי (מעבר לכל ספק סביר). היא דיברה ביום עיון שעורך המכון להשתלמות של לשכת עורכי הדין.

עו"ד גיורא אדרת טען, כי האכיפה המינהלית גורמת, בשמה של היעילות, לפגיעה קשה מאוד בזכויותיהם של החשודים. "זה הליך מאוד קשה ובעייתי מבחינת נחקרים, חשודים ועורכי הדין שלהם. הכלי העיקרי שיש לנו כעורכי דין - חקירה נגדית - כמעט ולא קיים פה. מאחר שזה לא הליך פלילי, אין כאן זכות שתיקה, ולא ברור אם יש זכות היוועצות בעורך דין", הוסיף.

אדרת צופה, כי הסדרי האכיפה המינהלית יילכו ויתרחבו, בשל הכלים המצומצמים הקיימים להתמודדות איתם. לדבריו, לא ברור מה יקרה אם וכאשר מותב הוועדה לא יאשר את ההסדר. "תפקידו של המותב באישור ההסדרים לא ברור וכדאי שהמחוקק יביע את דעתו בעניין", הוסיף.

עו"ד אמיר שרף ממשרד תדמור אמר, כי ככלל - חקירה היא "דבר אלים וחוויה לא נעימה". הוא הזכיר, שאת החקירות המינהליות עורכת מחלקת החקירות של הרשות, שאנשיה מורגלים בחקירות פליליות והנוקטים באותם אמצעים. "לפעמים נדמה לי שבמחלקת החקירות חושבים שאכיפה מינהלית היא הדיסנילנד של החקירות, אבל בפועל חקירה זו חקירה", הוסיף שרף. גם הוא מתח ביקורת על היעדר זכות השתיקה, אם כי תהה כיצד תוכל הרשות בפועל לכפות על הנחקרים לדבר, משום שהם יכולים לומר שאינם זוכרים.

עו"ד חן נהורן ממחלקת החקירות השיב: "לא הבטחנו כיף". שרף, שהיה בעבר מבכירי הרשות, הגיב: "למרות שישבתי מהצד השני של השולחן, היום כאשר אני מגיע לרשות - זה מלחיץ אותי". נהורן עורר גלי צחוק: "גם אותי". מודעי-ליפסקר הגיבה באומרה, כי חקירה באכיפה מינהלית שונה מהותית בחקירה פלילית ולכן היא גם מלחיצה פחות.

עם זאת אמר שרף, כי בניגוד לחששות שהיו בשוק ההון לפני תחילת האכיפה המינהלית - בחירת העבירות אשר טופלו בהליך זה הפתיעה לטובה, כאשר הרשות בחרה לטפל במסגרתו בעבירות חמורות ומשמעותיות ולא בהפרות טכניות. עו"ד אייל דותן ממשרד מיתר-טל אמר לעומתו, כי חששות אלו טרם הופרכו, ובמיוחד - חששותיהם של נושאי משרה מפני עיצומים כספיים כבדים שייצאו מכיסיהם הפרטיים.