רכז משרדים כלכליים באגף התקציבים באוצר, יהונתן רזניק, אמר (יום ג', 5.3.13) בדיון בוועדת הכספים כי מענקי האיזון של הרשויות המקומיות "הם בתחתית מדרג העדיפויות בהתנהלות של 1/12" - בהתייחסותו לתקציב המדינה משנת 2012 המחולק חודשית אל תוך שנת 2013, בהיעדר אישור תקציב חדש.

המשרד ביקש לנצל את ההזדמנות ולהעביר את תקציבי הקיום של הרשויות המקומיות על סך של 2.4 מיליארד שקלים, סכום הנמוך ב-400 מיליון שקלים מתקציב 2012. חכ משה גפני, העומד בראש הוועדה, החליט בסופו של יום שלא לאשר את בקשת האוצר וביקש מהמשרד לחזור תוך שבוע עם תשובות אשר יסבירו כיצד החליטו לבצע את הקיצוץ.

דבריו שך רזניק עוררו תגובות נזעמות בקרב חברי הכנסת, ראשי רשויות לשעבר, שדרשו מאגף החשבת הכללית באוצר להפעיל שיקול דעת מתחשב יותר כלפי רשויות מקומיות ופרויקטים חיוניים אף שטרם גובש תקציב 2013.

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), לשעבר ראש עיריית בני-ברק, אמר כי "צריכה להיות התייחסות לגידול הטבעי. יש להפעיל שיקול דעת. ייתכן שצריך טייס אוטומטי ביחס למענקי האיזון, כיוון שאיך יכולה להתנהל רשות על-סמך תקציב איזון שאולי תקבל ואולי לא". ח"כ מאיר כהן (יש עתיד), לשעבר ראש עיריית דימונה, אמר שהוא חולק על שיקול הדעת של אגף החשכ"לית בנושא הרשויות המקומיות והביע חשש מפגיעה דווקא באלו החלשות. "מענקי האיזון קוצצו משנת 2000 ל-2012. כבר שבוע שאני מקבל טלפונים מראשי רשויות, לרבות המגזר הערבי, שהם לא יודעים כיצד לנהל את הרשות שלהם החל ממחר בבוקר. הם לא יכולים לקיים צו בית משפט לפינוי ילד בסיכון מביתו כי הם צריכים לשלם 25% מעלות מעבר ואין להם"ץ יו"ר הוועדה משה גפני (יהדות התורה), אמר כי "אוכלוסיות חלשות אינן צריכות לשלם על-כך שהחליט מי שהחליט ללכת על בחירות".

גפני קרא לאנשי אגף החשכ"לית "להפעיל שיקול דעת ואף לשקול תוספות מענקים לרשויות חלשות על חשבון רשויות חזקות".

"קודם כל הכספים מיועדים להתחייבויות המדינה"

החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, אמרה לוועדה כי "המדינה מתנהלת כבר חודשיים ללא תקציב מאושר. המנגון לניהול המדינה ללא תקציב מאושר נקבע בחוק, שבין השאר קובע את התקרה שמותר להוציא בהיעדר תקציב מדינה; תקציב השנה קודמת בצירוף המדד, שאותו מחלקים ל-12 חודשים. זה כאמור, הסכום המקסימלי בכל חודש שהממשלה רשאית להוציא. קודם כל הכספים מיועדים להתחייבויות המדינה מתוקף חוזים ואמנות, אגרות חוב, תשלומי קרן וריבית על חובות המדינה ושכר לעובדים".

עבאדי-בויאנג'ו הסבירה שחלוקת התקציבים נעשית באמצעות ועדות חריגים מיוחדות ועל-פי תפיסת מדרג, לפיה מה שמחויבים, כגון תשלום חובות, מתקצבים במקום הראשון. "מדובר בטכניקה שמשאירה גמישות לכנסת. היתרה לאחר תשלומי חובות, שכר וכד', תשמש להפעלת שירותים חיוניים ופעולות שנכללו בתקציב הקודם", ציינה.

לבקשת חברי הכנסת תיארה עבאדי-בויאנג'ו את הבסיס לחישובים החודשיים: תקציב 2012 היה 365.9 מיליארד שקל ובצירוף מדד שנתי (ינואר עד ינואר) של 1.6%, מסתכם התקציב עליו מבוססת החלוקה החודשית ב-371.5 מיליארד שקל בסך-הכל.

מה שאיננו חלק מההתחייבויות השוטפות עולה לאחת מארבע ועדות החריגים על-מנת לבחון את מידת הדחיפות. מדובר בוועדה לטיפול במשרדים האזרחיים, ועדה לטיפול במערכת הביטחון, ועדת כוח-אדם וועדת תמיכות. בוועדות חברים נציגי אגף החשכ"ל, אגף התקציבים והיועץ המשפטי.

עוד ציינה עבאדי-בויאנג'ו כי האגף בראשו היא עומדת "חייב לנטר את ההוצאה הלאומית בכל רגע נתון, כיוון שעליו לוודא בכל חודש, שניתן יהיה לעמוד בתשלומי הקרן והריבית על חובות המדינה גם בחודשים הבאים. יש מאמץ לאפשר גמישות וקיימים מקרים שבהם אנחנו מעבירים תקציבים ממשרד למשרד על-מנת לאפשר גמישות בהוצאה. במקרה של שרים יוצאים מנענו התחייבויות שיכבלו את השרים הבאים אחריהם". לבסוף, ענתה לשאלת גפני לגבי מהו תקציב הבסיס לחלוקה ל-12 ואמרה ש"אמנם מדובר בתקציב המקורי של 2012, אך אנחנו פועלים גם בהתבסס על 'תקציב צל', שכולל את תקציב 2012 המקורי ואת הטייסים האוטומטיים על שינוייהם".

סגן בכיר לחשבת הכללית, אבי גבאי, אמר ש"על-מנת לתת מענה מיידי לבעיות דחופות, ועדות החריגים מתכנסות בתדירות גבוהה, לפחות פעמיים בשבוע".

היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד יואל בריס, תיאר לבקשת חברי הכנסת: "1/12 זה מתוך התקציב המקורי של 2012, לפני השינויים שאושרו בוועדת הכספים ועומד על כ-31 מיליארד שקל בחודש בצירוף המדד השנתי המצטבר".

"ראייה צופה עתיד לכוונות של משרד האוצר"

יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, מסר לאחר הדיון: "היום סוכל ניסיון של האוצר להגניב קיצוץ של מאות מיליוני שקלים בדלת האחורית. כל קיצוץ בתקציבי הקיום של הרשויות המקומיות יגרור השבתה כללית".

שלמה דולברג, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, הסביר: "אחרי 10 שנות משבר משנת 2002, השלטון המקומי ירד בהיקף תקציבי האיזון שהיו למעלה מ-4.4 מיליארד ש"ח לפני כעשר שנים ל2.8 ב-2012. בעוד שהיום מדברים אתנו על 2.4 ב-2013. יש נטייה לשכוח שאנחנו אמורים לנהל רשות מקומית ולנהל תקציב. התקציב הזמני לא לוקח את אילוצי השלטון המקומי שאמור לשלם שכר ולהמשיך לתת שירותים לאזרח כגורם שלטוני, ואני מבקש שהתקציב הזמני יתייחס לזה. עד לרגע זה, לא נאמר בפירוש מה יהיה תקציב 2013 ולמה בדיוק עלינו להיערך. מה שנעשה במשרד האוצר זה אינו תקציב מימוני של 1/12 אלא, זו ראייה צופה עתיד לכוונות של משרד האוצר לקיצוץ מסיבי בתקציבי הקיום של הרשויות המקומיות ב-2013 , עוד בטרם הנושא הוגש לאישור נבחרי הציבור".