דנציגר תומך בחקיקה שיפוטית בכינוס נכסים

"אני שב וקורא למחוקק לפעול לאלתר להשלמת החוסרים בחקיקה בתחומים השונים של דיני חדלות הפרעון, אך גם אם יתמהמה, אל דאגה! בתי המשפט ידעו להשלים את החסר בדרך של חקיקה שיפוטית". כך אומר שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר.

דנציגר היה אמור להשתתף בשבוע שעבר בכינוס מחוזות לשכת עורכי הדין, במושב שעסק בחדלות פרעון, אך נעדר בשל מחלה. עיקרי דבריו הופצו לבאי הכינוס. לדעת דנציגר, החקיקה השיפוטית בתחום זה היא "תופעה מבורכת ורצויה, שכן הכלכלה והמסחר בכלל ודיני חדלות פירעון של תאגידים בפרט הם תחומים דינמיים, ולא ניתן להמתין למחוקק עד שיאמר את דברו".

דנציגר ציין, כי סמכויותיו, תפקידיו וחובותיו של כונס הנכסים אינם מוסדרים בצורה מפורטת ומספקת בחוק הקיים, ומזה 84 שנים - מאז נחקקה פקודת החברות המנדטורית בשנת 1929 - כמעט שלא נעשה בתחום זה דבר על-ידי המחוקק. לפיכך, הוא אומר, נאלצו בתי המשפט להשלים את החסר.

דנציגר מנה ארבע דוגמאות לחקיקה שיפוטית שכזו: חיובו של כונס נכסים לפצות חברה אם גרם לה נזקים (הנשיאה בלהה גילאור), מתן סמכויות חקירה לכונס נכסים (גילאור והשופטים ורדה אלשיך ורון שפירא), תפיסת נכסים משועבדים בידי כונס (אלשיך והשופטת דניה קרת-מאיר) ומתן סמכות לכונס לוותר על נכס מכביד.