השופט פסק נגד החוק ונגד הפסיקה

שופט התעבורה הירושלמי אברהם טננבוים פסק בניגוד להוראת החוק, בניגוד לפסקי דין של בית המשפט העליון ובניגוד להנחיות של בית המשפט המחוזי בירושלים. כך עולה מפסק דינו של שופט בית המשפט העליון, אורי שהם.

מור מוריאל הורשעה בידי טננבוים בנהיגה בשכרות, אך במקום לגזור עליה את עונש המינימום הקבוע בחוק - שנתיים פסילה - הסתפק טננבוים בשישה חודשים בלבד. הוא נימק זאת בנסיבות מיוחדות, כפי שמאפשר החוק, והסתמך גם על הצעת החוק שהביאה לענישת המינימום.

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אמנון כהן, קיבל את ערעור המדינה וגזר על מוריאל שנתיים פסילה בפועל. כהן צירף להחלטתו נזיפה אישית נדירה: "כבר חזרתי וקבעתי בשורה של פסקי דין, כי אין לסטות מעונש המינימום אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות. כב' השופט א' טננבוים מוצא בכל תיק שכרות 'נסיבות מיוחדות'... אחזור ואדגיש, כל עוד לא שונה החוק, מחויבים כל שופטי בית המשפט לתעבורה בירושלים שלא לסטות מעונש המינימום כדבר שבשגרה".

מוריאל ביקשה לערער לבית המשפט העליון, אך שהם דחה את בקשתה (יום ג', 29.4.13), באומרו שהמקרה אינו מצדיק גלגול שלישי. לגופם של דברים אומר שהם, כי נהיגה בשכרות היא אחד הגורמים המרכזיים לתאונות דרכים. "אשר על כן, מדיניות הענישה בעבירות אלה, מחייבת את בית המשפט לנהוג ביד קשה בנהגים שיכורים - תהא רמת האלכוהול בדמם, אשר תהא. אשר על כן, לא בכדי בחר המחוקק להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט, בקובעו בסעיף 39א לפקודת התעבורה עונש פסילה מינימלי, בגין הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות".

עוד אומר שהם, כי "נסיבות מיוחדות" המאפשרות חריגה לקולא מפסילת המינימום אינן ניהול חיים נורמטיביים, דבר המצופה מכל אדם, אלא דבר מה מעבר לכך. לאור זאת, הוא אומר, אין ביכולתו לקבל את הכרעתו של טננבוים, אשר כאמור הקל עם מוריאל בנימוק שחייה נורמטיביים. "קביעה זו סותרת, כאמור, את פסיקתו של בית משפט זה וחוטאת לכוונתו הברורה של המחוקק, כפי שזו משתקפת מהוראת סעיף 39א לפקודה. לפיכך, בדין קיבלה ערכאת הערעור את טענותיה של המשיבה והחמירה בעונשה של המבקשת", אומר שהם.

לסיום מעיר שהם, כי נוסח התיקון לחוק שונה מההצעה עליה הסתמך טננבוים, וניתן ללמוד ממנו שהמחוקק החליט שלא לקבוע עונשי מינימום משתנים בהתאם לכמות האלכוהול בדמו של הנהג. מדבריו אלו של שהם עולה, כי טננבוים שגה גם בהסתמכו על הצעת החוק, בה הוצע שהפסילה תהיה שנה בלבד במקרה של שכרות שאינה עולה על 150% מהכמות המינימלית.