מחדלי חקירה חמורים בהאשמתו של קטין

מחדלי חקירה חמורים של המשטרה ולאחר מכן של הפרקליטות בחקירתו של קטין חרדי הביאו לזיכויו. המדינה טענה, כי הקטין ושניים מחבריו יידו באפריל 2010 אבנים על אוטובוס בביתר עלית, לאחר שנהגו הערבי סירב לאפשר לקטין לנסוע בו ללא תשלום. בשל כך הוא הואשם בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה יועד הכהן, זיכה את הקטין (23.6.13) מחמת הספק, תוך שהוא מצביע על שורה של מחדלים בחקירת האירוע, תחילה בידי המשטרה ולאחר מכן בידי הפרקליטות שלא ביקשה השלמות חקירה. העיקרי שבהם: הקטין נחקר על אירוע אחר, שהתרחש שבוע מאוחר יותר, ולא על זה שיוחס לו בכתב האישום.

עוד מציין הכהן, כי המשטרה כלל לא בדקה את טענת האליבי של הקטין. "גישת החוקרים לפיה, במידה והנאשם מופלל על-ידי יותר מאדם אחד, אין צורך לבדוק את טענת האליבי שלו, היא גישה שאין לה בסיס בפסיקה, והיא אף עומדת בניגוד ברור אליה, משליכה בשלילה על עמדת המאשימה, ויש בה כדי ליצור ספק לגביה מקום שהאליבי לא נבדק", קובע הכהן.

הכהן מצביע על שני מחדלים נוספים. האחד: העדר עימותים בין הנאשם לבין חברו שהפליל אותו, ובין הנאשם לבין חבר אחר שדווקא לא הזכיר אותו בנוגע לאירוע זה למרות שהם הוזכרו יחדיו בקשר לאירועים אחרים. השני: הימנעות המשטרה מאיכון מכשיר הטלפון הסלולרי של הנאשם, כך שניתן יהיה לבדוק היכן היה בזמן האירוע.

הכהן מסכם באומרו, כי מחדלי חקירה אלו מתווספים לכך שלא ניתן להרשיע את הנאשם על סמך עדותו של חברו, אשר בבית המשפט חזר בו מדבריו במשטרה ולא נמצאו ראיות נוספות לגרסתו המקורית. את המדינה ייצגה עו"ד מיכל בן-גל, ואת הנאשם - עו"ד יצחק בם.