חוק הריכוזיות - גם בתקשורת האלקטרונית?

ח"כים בוועדת הכספים העלו (ב', 14.10.13) דרישה להחיל את חוק הריכוזיות גם על גופי תקשורת אלקטרוניים, שאינם נכללים עד עכשיו בתוספת להצעת החוק, המגדירה את הגופים עליהם הוא חל.

את הדרישה להחלת החוק על גופי התקשורת האלקטרוניים העלה בתחילה ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) שאמר ש"גם כלי התקשורת האלקטרוניים צריכים להיכלל בחוק. נכון לעכשיו, רק העיתונות הכתובה כלולה בו בעוד עתידם הפוליטי של רוב מקבלי ההחלטות, נבחרי הציבור, תלוי יותר מכל בכלי התקשורת האלקטרוניים".

את הדברים אמר רוזנטל נוכח מהות הפרק של הקצאת משאבים בחוק, שמטרתו למנוע ריכוזיות משקית, כלומר למנוע מצב שבו גורם אחד צובר עוצמה רבה מדי ועשוי להפעיל לחצים על מקבלי ההחלטות והרגולטורים, מה שעשוי לפגוע בתחרותיות ובכלל, בטובת המשק והצרכנים.

המשנה ליועץ המשפטי ממשלה, אבי ליכט, הסביר מדוע נעדרים כלי התקשורת האלקטרוניים מן החוק ואמר כי "לא הייתה כל כוונה של מישהו להוציא אותם אל מחוץ לחוק. לא היו לחצים בעניין. בעוד לגבי התקשורת האלקטרונית קיימת רגולציה וניתנים רישיונות וזיכיונות, לגבי זו הכתובה לא הייתה כל רגולציה ועל-כן הם הוכנסו לחוק. ניתן להכניס את כלי התקשורת האלקטרוניים לחוק, זה נתון בידי חברי הכנסת".

יחד עם זאת ציין ליכט כי "יש לשקול היטב אם להרחיב את כללי החוק גם על התקשורת האלקטרונית, כי אם גורמים שונים ייצאו מהענף, ייתכן שלא יהיה מי שישקיע בהם ובסוף דווקא הגיוון בענף ייפגע. פעלנו ליצירת איזונים והאיזון כאן מאוד עדין. ניתן להחמיר בקלות, השאלה מה התוצאות שאנו רוצים לקבל".

ח"כ רוזנטל עמד על דרישתו להכליל גם את גופי התקשורת האלקטרוניים בחוק "עקב האפשרות שמי שמחזיק בכלי תקשורת רב עוצמה כזה גם יחזיק בגוף ריאלי משמעותי, תוך שביכולתו להפעיל לחצים רבים על מקבלי ההחלטות. לא ייתכן שהחוק יטפל רק בגורמים קטנים וחלשים".

מתנגדים לרגולטור נוסף

מעבר לעיסוק בכלי התקשורת, חברי הוועדה חיוו את דעתם על העקרונות של פרק הקצאת המשאבים. רוב הח"כים הביעו התנגדות להוספת רגולטור נוסף האחראי על בחינת שיקולי ריכוזיות וטענו שיש להשאיר את הסמכות בעניין בידי הממונה על ההגבלים העסקיים. עוד דרשו חברי הכנסת לברר האם נוסח הפרק המוצע לא יכביד את הנטל הביורוקרטי ויסרבל את תפקוד המשק.

יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), הביע חשש שבעקבות הודעה לגופים ריכוזיים, כי לא יוכלו להתמודד במכרזים שונים, הללו יפנו לבג". והדבר יעכב תהליכים שונים לתקופות ממושכות. לדבריו, ייתכן גם מצב שלאחר אישור החוק, יימנע מגורמים מרכזיים בענפים מסוימים להתמודד במכרזים, חרף העובדה שקיומם באותם ענפים מיטיב עם המשק והצרכנים. סלומינסקי דרש לבחון את תנאי המכרזים של החשבת הכללית באוצר, כך שלא יהיו קשים מדי וימנעו ממילא מגורמים קטנים להתמודד במכרזים.

"בעקבות היות החוק בגדר ניסוי וחסר תקדים בעולם, יש לקבוע נקודת זמן, למשל בעוד שנתיים, שבה החוק ייבחן, האם השיג את מטרותיו ותרם לתחרותיות, תוך שמירה על האפקטיביות של המשק", אמר סלומינסקי בסיכום.

ליכט ציין בהקשר זה כי "בעניין גופי התקשורת וכן בכלל על שיקולי הריכוזיות, בניסוח החוק שקדנו על יצירת כר פעולה לרגולטור ברגע שמחליט על-פי שיקולי ריכוזיות. קבענו פרמטרים מאוד ברורים, כך שמי שהוא גוף ריכוזי, לרגולטור יש את מלוא הסמכות לא לאפשר לו להשתלט על משאבים. הרישיון מהמדינה נותן אינדיקציה אם מדובר בתחום מספיק משמעותי, כך שיש לגיטימציה להתערב. אנחנו מתעסקים בדברים הגדולים. הקריטריונים מאוד ברורים ונוקשים. כמובן שיש אלמנט של שיקול דעת, כך שלמשל במקרה שפסילת גורם מסוים עקב שיקולי ריכוזיות דווקא הפגיעה בענף מסוים תהיה גדולה, אזי יש את האפשרות לרגולטור לשקול אם להתיר לו להתמודד על הקצאת משאב באותו תחום. בעניינים אלו לא הולכים לבג"ץ אלא לבתי דין מנהליים. מצד אחד מקטינים את מספר השחקנים הפוטנציאלים במכרז נתון אך מצד שני, מפחיתים את רמת הריכוזיות במשק".

הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, בעניין החשש מנטל ביורוקרטי: "הכל התחיל מזה שאיתרנו כשלים וזה מצדיק הכבדה מסוימת. המטרה למזער את ההכבדה, אך עדיין יש הצדקה להכבדה רגולטורית מסוימת. כמובן הכל תוך שמירה על איזונים. מטרת החוק היא להפחית את כוח המיקוח של גורמים ריכוזיים מול משרדי הממשלה, מול קובעי המדיניות ומול המחוקק. זה ריכוזיות משקית. בנוסף אליה, יש את הריכוזיות הענפית, שזה כוח המיקוח מול הצרכן. השיקולים שייבחנו ייקחו בחשבון את שני סוגי הריכוזיות".

סגן החשבת הכללית, יריב נחמה, השיב ליו"ר הוועדה סלומינסקי ואמר, ש"אנחנו פועלים על-פי שני תנאים בהוצאת מכרזים: תנאי סף פיננסיים - לוודא שהקבלן הזוכה יוכל להביא את המימון וכן תנאי סף מקצועיים - היכולת והניסיון לבצע את הפרויקט. לעיתים נדרש ניסיון בתחום הספציפי. המטרה, לוודא שמיזמים או פרויקטים יצאו אל הפועל בצורה מיטבית".