חוק הריכוזיות יחול על התקשורת האלקטרונית

חברי ועדת הכספים תומכים בהחלת חוק הריכוזיות במלואו גם על כלי התקשורת האלקטרוניים, כך התברר (יום ב', 21.10.13) במהלך דיון בוועדה לקראת אישור החוק בשבועיים הקרובים.

עימות התעורר בין חברי הוועדה למנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, אבי באב"ד, שהביע חשש שמא בעקבות החלת החוק על גופים אלו "לא יהיה מי שישקיע בערוצי הטלוויזיה".

יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), החליט בסופו של דבר להכליל אותם בנוסח החוק, לקראת אישורו בשבועיים הקרובים. עוד דורשת ועדת הכספים מאגף החשכ"ל באוצר לקיים מכרזים לפיהם גם גורמים בינוניים יוכלו להתמודד בהם.

הוועדה מבקשת לקדם מספר שינויים בפרק העוסק בשקילת שיקולי ריכוזיות בעת הענקת זכויות במסגרת מכרזים על תשתיות, כגון כבישים, אנרגיה, מים וכד'. מבין השינויים; הכללת התקשורת האלקטרונית בחוק, פרסום מכרזים שרף הדרישות בהם לא יהווה מכשול בפני גורמים חדשים להגדלת מספר השחקנים בענפי המשק השונים ועוד.

מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, שי באב"ד, הביע כאמור התנגדות למהלך. לדבריו, "הכללת ערוצי הטלוויזיה תוביל לכך שלא יבואו משקיעים חדשים. כיום רוב הבעלים נזהרים מלהזרים כסף לזכייניות. אף אחד לא רץ לעבור לרישיון למרות שזה עדיף כלכלית. חוסר הרצון להשקיע קיים בערוצים 2 ו-10. זה לא ענף רווחי שבו המשקיעים עושים מיליונים ויש חשש לריכוזיות. זה ענף שיש בו בעיה. כרגולטור לא נתקלתי בניסיון השפעה מצד בעלי הון".

באב"ד מתנגד להוספת רגולטור נוסף, שיהיה אחראי על צמצום הריכוזיות, בהתייחסו לשוק התקשורת ואמר כי "הדבר יצור סרבול ועודף ביורוקרטיה, כשבין כה וכה הרגולציה מסורבלת ומקשה. אם נקשה יתר על המידה, לא יהיו משקיעים וניאלץ לפנות למשקיעים בינלאומיים, לגביהם תהיה לנו עוד הרבה פחות השפעה".

באב"ד סיכם: "אם יהיו מגבלות על המשקיעים, זה לא מה שיביא יותר תחקירים. הכי חשוב להפנים שאין עודף משקיעים שמתדפקים על דלתותינו ומבקשים רישיונות. הבעלים כיום; משפחות עופר, ורטהימר ושטראוס, ואם לא ניתן להם להתמודד אנחנו לא יודעים מי יבוא במקומם. זה גם לא חופשי כמו בתקשורת הכתובה. בודקים עשר פעמים אם גורם מסוים יכול להחזיק בערוץ טלוויזיה, אסור לו להחזיק בעיתון, ועוד כללים ומגבלות ענפיות, ואנשים לא רצים להשקיע בערוצים הללו. דרך אגב, אנחנו דווקא מחפשים אותם".

היועצת המשפטית של משרד התקשורת, דנה נויפלד, התנגדה אף היא: "גורמים כלכליים לא ששים להיכנס לתחומים עם שלל רגולציה וכשמטילים עוד מגבלות רגולטוריות זה יקטין את מספר המשקיעים הפוטנציאלים. עוד רגולטור ועוד רגולציה וזה ימנע כניסת עוד גורמים כערוצי חדשות וגורמי שידור נוספים, בעוד על עיתון אין מגבלות כניסה".

דווקא המפיקים והיוצרים תמכו בהכללה. יו"ר איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה, אסף אמיר, אמר כי "השפעת התקשורת האלקטרונית על פוליטיקאים עצומה. לגוף תקשורת תמיד תהיה השפעה ולא ניתן למנוע את זה. לתקשורת האלקטרונית יש כוח עצום, כך למשל לא נכללה מלכתחילה בחוק. עתה נדרש לעשות זאת".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, אמר בעניין הכללת גופי תקשורת, כי "נראה לי נכון להגביל לגופי שידור שיש להם אלמנט של חדשות ויש להם פריסה ארצית". בעניין אחר, ליכט המליץ, שלא לייצר מנגנון בחוק, שיאפשר לעצור את המשך מימושו, אלא לחייב דיווח שנתי של הממונה על הריכוזיות לוועדת הכספים עם אפשרות לבטל את התוספת לחוק הקובעת על אלו תשתיות הוא יחול וכך בעצם למנוע את המשך החלתו.

שינויים נוספים על הפרק

יש לציין, כי שינויים נוספים שאינם קשורים לנושא התקשורת אותם הוועדה בוחנת, מתייחסים להקמת ועדה משותפת למשרד האוצר ולמשרדי ממשלה, כמו משרד הכלכלה, במקום ממונה על הריכוזיות, וכן האפשרות ליצור מנגנון לפיו שיקולי ריכוזיות יישקלו בתדירות גבוהה יותר מאשר פעם בעשר שנים לגבי אותם גורמים שכבר זכו בתשתיות שונות, על-מנת לבחון האם מדובר בגופים ריכוזיים.