21 דיירים בעלי 22 דירות בבית משותף ברחוב הגליל 59 ברעננה הגישו לבית המשפט המחוזי בלוד תביעה בסך 5.5 מיליון שקלים נגד הקבלן עמו חתמו על הסכם לביצוע פרויקט
תמ"א 38. התביעה הוגשה כנגד חברות קבלנות משותפת ו-ע. מאיר יזמות בבניה ומנהלן עקיבא מאיר.
זאת בטענה להפרה בוטה ונמשכת של ההסכם שנחתם בין הצדדים ביוני 2008, ובגין נזקים כבדים שנגרמו לדיירים, לטענתם, בשל קלות דעת ורשלנות רבתי של הנתבעים בביצוע ההסכם.
הפרת הבנות
בית המשפט מתבקש להצהיר כי הנתבעים הפרו את ההסכם הפרות יסודיות בכך שלא השלימו את הבנייה במועד ולא השלימו בכלל, משכנו את זכויותיהן בניגוד להסכם, גרמו בהתרשלות רבתי לאובדן 8 חניות בחצר הבניין שהיו מוצמדות לדירות הדיירים, בנו בלא פיקוח כנדרש בהסכם, ומה שכבר בנו - נגוע בליקויי בנייה כבדים, בנו מחסנים מוקטנים בניגוד להסכם, לא שילמו ואינם משלמים את דמי פיגור הבנייה שנקבעו בהסכם, הטעו את התובעים במשא-ומתן לכריתת ההסכם ובעת החתימה, ונהגו עמם בחוסר תום לב גמור בקיום חיוביהן על-פי ההסכם.
בית המשפט מתבקש להורות על ביטול ההסכם ולחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את עלויות תיקון הבניה הן בדירותיהם והן ברכוש המשותף, לחייבם בתשלום ירידת ערך הדירות בגין אובדן 8 החניות בבניין וכן בתשלום פיצוי בגין בניית מחסנים מוקטנים, ובנוסף לחייבם בתשלום הפיצוי המוסכם בגין האיחור בסיום העבודות.
סילוק יד הקבלן
בית המשפט מתבקש עוד להורות על סילוק יד הקבלן ממקרקעי הבניין ולחלופין למנות כונס נכסים להשלמת הבניה, למכור את דירות הנתבעים בגג הבית כך שכספי התמורה ישמשו להשלמת הבנייה, לתקן את ליקויי הבניה, ולשלם לתובעים את הכספים המגיעים להם במסגרת ההסכם ואת נזקיהם הכבדים.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד אלון רפפורט, נטען כי הנתבעות לא השלימו את הבנייה כשנה ו-3 חודשים מאז חלוף המועד שנקבע בהסכם לסיום הבנייה כולל תקופת החסד. בנוסף חודשים רבים טרם המועד שנקבע לסיום הבניה הסתלקו הנתבעים מביצוע העבודות בדירות התובעים, בהותירן את הדירות בלתי גמורות תוך גרימת סבל רב לתובעים ו\או לשוכריהם שהתגוררו בדירות.
בכתב התביעה נאמר כי התובעים אשר חיו במשך זמן רב באתר בנייה, ללא מדרגות גמורות, ללא מעקות בטיחות במרפסות, בחדרי המדרגות ובפירי המעליות, ללא מיזוג אוויר בדירות לימי הקיץ וללא איטום לימי החורף, ניסו שוב ושוב להניע את הקבלן לסיים את הבנייה על-מנת להימנע מנקיטת הליכים משפטיים, אך לשווא.
