|
|
ניצני התכנון העירוני [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
|
[צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
[צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
חפירה ארכיאולוגית גדולה של רשות העתיקות לפני הרחבת כביש 38 על-ידי חברת "נתיבי ישראל", מניבה ממצאים מרתקים המספקים תמונה רחבה על אלפי שנות התפתחותה של החברה האנושית.
באתר נחשפו שרידי יישוב שהקדום שבהם מתוארך לראשית האלף ה-8 לפנה"ס והמאוחר מתוארך לסוף האלף ה-4 לפנה"ס. העבודות של חברת נתיבי ישראל לשדרוג כביש 38, נועדו לקצר את זמן הנסיעה לבית שמש והסביבה, לשפר את רמת הבטיחות ולשרת את תושבי העיר בית שמש ויישובי הסביבה.
באתר העתיקות ניתן לפגוש ממצאים מהתקופה שבה בני האדם החלו לביית צמחים ובעלי חיים במקום לחפשם בטבע, ועד לתקופה שבה נראים ניצני התכנון העירוני מסודר.
הממצאים הקדומים ביותר שנחשפו באתר, שייכים לתקופה הניאוליתית הקדם קראמית (10,000 שנה לפני זמננו). לדברי מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות ד"ר אמיר גולני, ד"ר יעקב ורדי, בנימין סטורצ'ן וד"ר רון בארי, "זו הפעם הראשונה שהתגלה בשפלת יהודה מבנה כה קדום. המבנה, שנמצא כמעט בשלמותו, עבר מספר שלבי בנייה ושופץ - דבר המרמז על חשיבותו".
יקרי ערך
"צריך להבין שמי שבנה את הבית, עשה את זה באופן ראשוני לחלוטין - שהרי עד תקופה זו, בני האדם נדדו ממקום למקום בחיפוש אחר מזון. כאן מופיעה עדות למעבר למבני קבע, וזו, למעשה, תקופה של תחילת ביות בעלי החיים והצמחים: במקום לתור אחר כבשי פרא, החלו לגדל אותן ליד הבית", הוסיפו מנהלי החפירה.
ליד מבנה פרהיסטורי זה, נמצא מקבץ של תשעה גרזני אבן מעובדים מאבני צור ואבני גיר, שנמצאו כשהם מסודרים זה לצד זה. "ניכר שהגרזנים, שחלקם שימשו כלי עבודה וחלקם כלי פולחן, היו יקרי ערך עבור בעליהם. כמו שהיום אנחנו לא יכולים להסתדר בלי הסלולרי והמחשב, כך הם ייחסו חשיבות גדולה לכלי העבודה שלהם. הסידור המוקפד של הגרזנים מרמז שמקבץ הגרזנים ננטש על-ידי בעליו מסיבה שאינה ברורה".
במהלך החפירה הארכיאולוגית באשתאול נחשף בשטח סמוך ממצא נוסף - חשוב ונדיר, מסוף התקופה הכלכוליתית (המחצית השנייה של האלף ה-5 לפנה"ס). במהלך החפירה נחשפו מבנים בני כ-6,000 שנה, כאשר לצד אחד מהם התגלה עמוד אבן (המכונה "מצבה") שגובהו 1.30 מ' ומשקלו כמה מאות קילו. לדברי מנהלי החפירה, "עמוד האבן הוחלק ועובד על כל ששת צדדיו, והועמד כאשר פן אחד שלו פונה מזרחה. הממצא הייחודי מרמז על קיום מקדש פולחני במקום".
לדברי החוקרים, "בעבר נמצאו ביטויים רבים לפולחן שהתקיים בתקופה הכלכוליתית, ואולם במחקר מוכרים מקדשים ספורים בלבד, כדוגמת אלה שנמצאו בעין גדי ובתולילת ר'סול שבעבר הירדן".
"במהלך החפירה חשפנו שלל ממצאים ייחודיים, אומר ד"ר אמיר גולני, ממנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "החפירה הגדולה מאפשרת לראות תמונה רחבה של התנהלות והתפתחות החברה ביישוב לאורך התקופות. כך, ניתן לראות בבירור שלפני כ-5,000 שנה, בתקופת הברונזה הקדומה, עברה החברה הכפרית לתפקד כחברה עירונית: ניתן לראות בפירוש יישוב שבאופן הדרגתי הפך למתוכנן, שכלל סמטאות ומבנים מרשימים ביותר בגודלם ובאופי בנייתם. ניתן להתחקות בבירור אחר התכנון העירוני ולראות את היד המכוונת של הנהגת הישוב, אשר בחרה להסדיר את הבנייה באזורים הצפופים במרכז הישוב והרשתה פחות תכנון בפריפריה שלו. מרתק לראות איך בתקופה כה קדומה הוקם יישוב מתוכנן ובו בנייה מסודרת ולהתחקות אחר התפתחות החברה, אשר נהיית יותר היררכית".
