שקד: חוק גיוס במרס, החלטת בג"ץ מיותרת

חברת-הכנסת איילת שקד, שעומדת בראש הוועדה לשוויון בנטל, התייחסה לתמרור האזהרה מבג"ץ בעניין גיוס בני ישיבות, ואמרה כי מדובר בהחלטה די מיותרת מכיוון שהוועדה נמצאת בעיצומן של ההצבעות.

"ביום שני", אמרה שקד, "הוחלט בהנהלת האופוזיציה להעביר את חוק הגיוס החדש בשבוע השני של מרס בקריאה שנייה ושלישית". היא הסבירה כי "להחלטה אין משמעות, כי התשלום הבא לישיבות יהיה במרס, ועד אז החוק יעבור".

חבר הוועדה אלעזר שטרן אמר מנגד כי לבג"ץ לא נותרה ברירה. לדבריו, אין זו הפעם הראשונה בה קובעת הוועדה מועד לסיום עבודתה. עם זאת ציין כי הוועדה אינה שוקטת על שמריה וכי מדובר בעבודה מורכבת.

שרת המשפטים, ציפי לבני, אמרה כי ההחלטה של בג"ץ מסמלת את המאבק האמיתי על פניה של ישראל בשאלה מהו מקור הסמכות של מדינת ישראל. "בבחירה בין ערכי השוויון והחוקתיים לבין ההלכה, בבחירה בין בג"ץ כפרשן של הערכים של הדמוקרטיים לבין פרשנות צרה ומחמירה של הרבנים את ההלכה, אני בוחרת בחוק ובערכים החוקתיים, ולכן אגן על בג"ץ בתפקידו כשומר שלהם".

לבני פנתה לציבור החרדי ואמרה כי "בג"ץ יהיה הראשון שיעניק הגנה לזכויות מיעוטים ובהם החרדים, אבל הוא יהיה גם הראשון שימנע עיוות שנותן רשות להשתמטות מהחוק ואי-שוויון בנטל".

רשימות התלמידים יוצלבו

ואילו שר האוצר, יאיר לפיד, היה נחרץ יותר והודיע כי בעקבות פסיקת בג״ץ, יפסיק את תשלום הקצבאות לתלמידי הישיבות שגיוסם נדחה עד להשלמת השוויון בנטל. הוא הורה סמוך לחצות לחשבת הכללית במשרד האוצר לעצור מיידית את התשלומים.

"מי שאינו חלק ממערך החובות, שלא יצפה לקבל זכויות", אמר לפיד. "חבל שבג"ץ צריך להזכיר למדינה שעליה לקיים את חוקיה". הוא הוסיף: "בג"ץ אמר למדינה 'אתם צריכים לקיים את החוק, אתם לא יכולים להתנהל כאילו יש לכם את כל הזמן שבעולם'. יש חוק, אנחנו מדינת חוק ואנחנו צריכים לקיים את החוק. אני שמח על פסיקת בג"ץ, כי יותר ממה שבג"ץ דיבר בעניין הכספי הוא אמר שנמאס, המדינה צריכה להחליט. אני מקווה שיתחילו ההצבעות בשבוע הבא ונגמור עם זה בחודש הקרוב".

דברי לפיד, רשימות התלמידים הנמצאות הן בידי משרד הביטחון והן בידי משרד החינוך יוצלבו, ובתוך 48 שעות טורקב הרשימה המדויקת של אותם בחורי ישיבה שגיוסם נדחה, והתשלומים להם יופסקו מיידית.

במפלגת ש״ס העדיפו לתקוף את בית המשפט: "צר לנו ששופטי בג״ץ הצטרפו לרדיפת עולם התורה תוך התערבות ברגל גסה בהליך חקיקה רגיש שבימים אלו נדון בבית המחוקקים. שר הביטחון פועל בשיקול דעת ועל-פי סמכותו החוקית, ומשכך אין קשר בין דחיית הגיוס לתקציב הישיבות, ההחלטה לפעול דווקא בסנקציות כלכליות נועדה אך ורק על-מנת להצטרף לעליהום ולהסתה נגד לומדי התורה בארץ ישראל".

השר אורי אריאל אמר כי החלטת בג"ץ אינה ראויה, פוגעת באוכלוסייה שלמה, ובמרקם העדין בין הציבורים השונים במדינת ישראל. "היה ראוי כי בג"ץ ימתין לסיום כל הליכי החקיקה בוועדת שקד, שיסדיר את כל הנושאים כולל תקצוב הישיבות ולא יקבל החלטות הגורמות לקרע נוסף בעם".

הצו ניתן בעתירה שהגישו עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הפורום לשוויון בנטל, ישראל חופשית וח"כ לשעבר רוני בריזון, באמצעות פרקליטם עו"ד גלעד ברנע. פרקליטם של העותרים, עו"ד גלעד ברנע, אמר ש"מדובר בהחלטה חשובה ביותר שמעבירה מסר ברור ביותר לפיו המדינה לא תעניק תמיכה כספית (ישירה או עקיפה) למי שנקרא להתייצב לשירות צבאי ואינו מתייצב. בית המשפט הבהיר שלא ישלים עם מצב בו מי שחייב בשירות צבאי איננו מתייצב למלא חובתו זו – ומאידך ימשיך לקבל (במישרין או בעקיפין) כספים או תמיכה אחרת מן המדינה. יש להניח ולקוות – כי ההחלטה גם תניע את הממשלה והכנסת – להשלים סוף-סוף את מהלך החקיקה".

מהפורום לשוויון בנטל נמסר: "שופטי בג"ץ העבירו מסר חד לממשלת נתניהו-לפיד, שעד כה לא עשתה דבר ממשי בנושא הגיוס. הגיע הזמן שתתחילו לעבוד. הדיבורים על שוויון בנטל כאילו ממשיכים את קמפיין הבחירות, כאשר בפועל לא קורה כלום למעט דיונים בוועדת שקד שבה מתכוונים להכשיר את הפטור לשנים נוספות [הטעות התחבירית במקור]. אנחנו שמחים שלפחות בג"ץ נותר חומה בצורה כנגד העוול הגדול הפוטר עשרות אלפי חרדים מכל שירות שהוא ובמקום שבו אין מנהיגים, לפחות יש שופטים".

מנכ"ל עמותת חדו"ש, אורי רגב, הגיב להחלטה: "בג"ץ הבהיר לכנסת שאפילו לסבלנות האינסופית שלו יש גבול, ושהוא אינו מוכן לאפשר עוד את הזרמת מאות המיליונים לישיבות בניגוד לחוק".

רגב ציין ש"מאז בוטל חוק טל לפני שנה וחצי המדינה מפרה את החוק כאשר אינה מגייסת את בחורי הישיבות. היא מוסיפה חטא על פשע כאשר היא מממנת את שהותם במקום אחר. בג"ץ שם גבול לשערורייה. יש לקוות שהפוליטיקאים יתעשתו ויעבירו כבר בימים הקרובים חוק שוויון בנטל אמיתי כדי שלא נצטרך לעתור גם נגדו לבג"ץ".

סמנכ"ל המחקר וההסברה של חדו"ש, שחר אילן, מעריך כי על-פי ההחלטה ייעצר הכסף מיידית לכעשרת אלפים תלמידים. כלומר, מדובר בכ-25 מיליון שקל לשנה.