תקציב המדינה יגדל בשיעור מתון יותר ב-2015

ההוצאה הממשלתית ב-2015 תגדל בשיעור של 2.6% בלבד ב-2015, שיעור גידול קטן מזה שתוכנן מלכתחילה ושאמור היה לעמוד על 3.8%. כך אישרה (יום ד', 5.3.14) ועדת הכספים בתום דיון סוער, השני במספר בנושא זה.

על-פי הצעת החוק החדשה, תקציב המדינה אומנם יגדל באופן יחסי בהשוואה לתקציב 2014, כמו בכל שנת תקציב, עקב הגידול הדמוגרפי ושינויים נוספים בתחום ההוצאה הממשלתית, אך בשיעור נמוך יותר כאמור. מטרת השינוי ב"כלל ההוצאה", לשמור על מתווה הפחתת החוב הלאומי והימנעות מהעלאה דרסטית של מיסים.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), קיים את ההצבעה על שינוי כלל ההוצאה, לאחר שקיבל התחייבות של משרד האוצר שהפחתת הגידול בתקציב לא תפגע בשירותים החברתיים. סלומינסקי אמר בדיון כי "הגבלת הגידול בהוצאה הממשלתית היא גילוי אחריות מצד ועדת הכספים, שתמנע את הגדלת הגירעון, את הגידול בחוב הלאומי ועקב כך הפחתת תשלומי הריבית שהמדינה נאלצת לשלם על החוב, שזה בבחינת כסף שנזרק לפח. הגבלת ההוצאה הממשלתית תמנע מישראל להגיע למצבן של לא מעט כלכלות אירופיות שעקב הוצאה ממשלתית לא מרוסנת הגיעו אל עברי פי פחת".

טרם ההצבעה על הצעת החוק בוועדה, התנהל ויכוח פוליטי סוער בין חברי האופוזיציה לחברי האופוזיציה. ח"כים מהאופוזיציה תקפו את המהלך של הקטנת הגידול בהוצאה הממשלתית וטענו כי הדבר יפגע דווקא בשכבות החלשות, שבעיקר הן נתמכות על הסיוע הממשלתי. מנגד, טענו חברי האופוזיציה, כי חרף הפופולריות בהגדלת ההוצאה הממשלתית, יש לכך מחיר שמגיע תמיד בסופו של דבר בצורה של העלאת מיסים וקיצוצים כואבים.

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי "ההוצאה הממשלתית היתרה אמורה לסייע דווקא לשכבות החלשות. יהיה פחות לנכים, פחות לבריאות, פחות לרווחה ואפילו פחות למעמד הביניים". מנגד, ח"כ ראובן (רובי) ריבלין (הליכוד-ביתנו), אמר כי "נכון להגביל את ההוצאה הממשלתית, אנחנו ממש לא רוצים להידרדר למצב שבו הייתה המדינה בשנות השמונים עם אינפלציה תלת-ספרתית".

בדיון הקודם (3.3.14), הסביר ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, כי "המהלך של הקטנת ההוצאה הממשלתית תביא לאיזון ראוי בין גידול בהוצאה שיאפשר שיפור ברמת החיים ומצד שני, ימנע העלאה דרסטית של מיסים". לוי הסביר, כי שינוי כלל ההוצאה ימנע את הצורך להעלות מיסים בהיקף של 4.7 מיליארד שקל.