ב"לוויתן" ייאלצו לבחור בין מצרים לטורקיה

המדינה תגביל את כמות הגז שהשותפים ב"לוויתן" יוכלו לייצא בצנרת - כך עולה מתנאי שטר החזקה על המאגר שיפורסמו הערב (ד').

לפי תנאי השטר יחויבו השותפים ב"לוויתן" לשמור קיבולת של 8-10 מיליארד מ"ק (BCM) לשנה לטובת צרכי המשק, מה שישאיר בידיהם כמות של 6-8 מיליארד מ"ק לייצוא למדינות שכנות. מדובר בכמות שיכולה להספיק לייצוא גז ללקוח עוגן במדינה אחת - מצרים או טורקיה - אך לא לשתיהן במקביל. השותפים ב"לוויתן" טענו בתשובתם למדינה כי מדובר בכמות העולה פי כמה על הביקוש הצפוי לגז מ"לוויתן" במשק הישראלי, לפחות בשנים הראשונות לפעולת המאגר.

משמעות הדרישה היא אובדן הכנסות בהיקף מיליארדי דולרים רבים על גז שהיה יכול להימכר למדינות האזור או לחלופין צורך בהרחבת תשתיות ההפקה מהמאגר באופן שייקר משמעותית את עלות הפיתוח של "לוויתן". על-פי תוכניות הפיתוח הנוכחיות יפותח "לוויתן" בשלב ראשון בהשקעה של 4.9 מיליארד דולר באמצעות מתקן הפקה צף (FPSO) שיוכל להזרים בצנרת כמות גז שנתית בהיקף של כ-16 מיליארד מ"ק.

על-פי דוח ועדת צמח שדנה בין היתר בייצוא גז, צפוי המשק הישראלי לצרוך ממאגר "לוויתן" בעשר השנים הראשונות לפעולתו בין 2 ל-7 מיליארד מ"ק לשנה. במשרד האנרגיה התעקשו על שמירת הקיבולת העודפת בין היתר כלקח מפיתוח מאגר "תמר", שם אושרה מערכת בעלת קיבולת קטנה מדי, כיון שבעת אישור החזקה לא צפו במשרד התשתיות הלאומיות את הפסקת הזרמת הגז המצרי.

במשרד מעריכים כי רזרבת הקיבולת חיונית לצרכי המשק וההתעקשות עליה לא תביא לביטול פיתוח המאגר, גם אם תפגע ברווחיותו ליזמים. לעומת זאת הסכימו במשרד התשתיות הלאומיות לרכך את התנאי שמאפשר לממונה על הנפט במשרד לחייב את שותפים לשמור גז לטובת המשק בעת חרום, גם אם הדבר יביא להפרת התחייבויות כלפי לקוחות בחו"ל.

בנוסף להתנגדותם לדרישת שמירת רזרבת הקיבולת מתנגדים השותפים ב"לוויתן" גם לדרישת המדינה מהשותפים כי המערכת תהיה מותאמת לשימוש על-ידי מפיקים אחרים בעתיד (Open Access) וכן לדרישת המדינה כי יפקידו ערבות בנקאית בסך 100 מיליון דולר.

בארגונים סביבתיים מתחו היום ביקורת על סירוב משרד התשתיות הלאומיות לאפשר שימוע ציבורי של שטר החזקה. עו"ד דנה טבנצ'יק מ"אדם, טבע ודין" אמרה כי "זה לא ראוי שהסכם כל-כך מהותי שיש לו השלכות כל-כך ארוכות טווח ומעורר עניין ציבורי כה רב יפורסם בנוסחו הסופי מבלי שתינתן לציבור הזדמנות להעיר את הערותיו".

בנוסף דורש אדם טבע ודין ממשרד התשתיות הלאומיות להחיל את הוראות חוק התכנון והבניה על מאגר "לוויתן", מה שיחייב לטענת הארגון את השותפים ב"לוויתן" לקבל היתר לביצוע פיתוח המאגר מוועדות התכנון לפני מתן החזקה ולהגיש להן תוכנית מפורטת הכוללת תסקיר השפעה על הסביבה. טבנצ'יק ציינה כי בעבר נאלץ משרד התשתיות לפרסם תקנות שהתירו סטייה מהוראות החוק ומאפשרות הענקת רישיון ללא תוכנית מפורטת. לדבריה "ברור שאם במקרה של רישיון היה צורך בתקנות מיוחדות כדי לפטור מהגשת תוכנית מפורטת הרי שאין שום אפשרות לפטור מהגשת תוכנית כזאת במקרה קבלת חזקה".

שימוע לדלק ונובל

רשות ההגבלים העסקיים תפרסם היום לשימוע את ההסדר עם קבוצת דלק ונובל אנרג'י בנוגע לחשד להסדר כובל ב"לוויתן". נוסח ההסדר מחייב את דלק ונובל למכור ליזם את המאגרים "תנין" ו"כריש" בכמות גז כוללת שלא תפחת מ-70 מיליארד מ"ק .

ההסדר עם הממונה, שטר החזקה ונושא מיסוי הייצוא היו הסוגיות העיקריות שהעיבו על חתימת ההסכם למכירת רבע מהזכויות ברישיונות "לוויתן" לחברת וודסייד האוסטרלית תמורת 2.71 מיליארד דולר. כעת עם הסדרתם צפוי ההסכם להיחתם מחר בטקס בירושלים. לקראת החתימה יגיע לארץ היום מנכ"ל החברה פיטר קולמן.

היום נפגשו נציגי וודסייד עם צמרת משרד האוצר על-מנת להעלות את הסתייגותם ממודל המיסוי על ייצוא הגז. בוודסייד ציפו למודל שיקבע מראש מהם שיעורי התשואה המובטחים למיזם ההנזלה הצף (FLNG) שהחברה מתעתדת להקים לצורך ייצוא הגז מ"לוויתן". ואולם, באוצר מעדיפים להשאיר את הקביעה הסופית בידי רשות המיסים במסגרת הליך השיפוט של כל מיזם ייצוא לגופו.