קיבוץ בארות יצחק הגיש לבית המשפט המחוזי בלוד תביעה בסך 4 מיליון שקלים כנגד חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בטענה להפרה בוטה וגסה של הסכם והתחייבות לתפוס חזקה במקרקעין לכל המאוחר בחודש מאי 2010 וכפועל יוצא מכך לתשלום פיצויים על סך 4 מיליון שקלים בגין הפקעת מקרקעין.

לטענת הקיבוץ, הנתבעת חזרה בה מהתחייבותה לתפוס חזקה במקרקעין וכפועל יוצא מכך מתשלום הפיצוי המוסכם כמתחייב, ואף הודיעה לקיבוץ כי אין בכוונה לשלם את הפיצוי המוסכם אלא רק לאחר שתתפוס חזקה במקרקעין במועד עתידי לא ידוע, וזאת בנגוד להסכם.

לדברי הקיבוץ אין עניינה של תביעתו זו שאלת סכום הפיצוי המוסכם וחובת הנתבעת לשלמו מאחר שהדבר אינו שנוי במחלוקת, אלא עניינה הוא בזכאותו לקבלת הפיצוי המוסכם לאלתר לאחר שכבר חלף מועד התפיסה, וכפועל יוצא מכך גם מועד תשלום הפיצוי המוסכם.

בתביעה נאמר כי בדצמבר 2005 הופקעו המקרקעין ששטחם 131 דונם לצורך סלילת כביש 461: מחלף טייסים- מחלף גבעת כ"ח, כחלק מכביש 6. בספטמבר 2008 העבירה הנתבעת לקיבוץ שיק על סך 5.14 מיליון שקלים המהווה את סכום הפיצוי המוסכם בגין הפקעת זכויות עיבוד הקרקע ופגיעה במחוברים המצויים בשטחי המקרקעין.

לטענת הקיבוץ, באמצעות עוה"ד אביתר קנולר ויניב בירנבאום, נתיבי ישראל התחייבה בפניו כי תתפוס חזקה במקרקעין הלכה למעשה לכל המאוחר בחודש מאי 2010 והצדדים הגיעו להסכם בדבר הפיצוי המוסכם בגין חוות הלולים על גבי השטח הופקע בסך 4 מיליון שקלים.

ואולם נתיבי ישראל חזרה בה מהתחייבויותיה לתפיסת החזקה וכפועל יוצא מכך מתשלום הפיצוי המוסכם, והודיעה כי החזקה טרם נתפסה לנוכח דרישה כביכול של הקיבוץ לדחות את תפיסת החזקה ולפיכך אין הקיבוץ זכאי לתשלום בהתאם להוראות הפקודה. עוד הוסיפה הנתבעת כי בשלב זה טרם נמצא תקציב לביצועו של הכביש וכי הקיבוץ הוא שביקש את דחיית מועד תפיסת החזקה במקרקעין.

הקיבוץ מבקש מבית המשפט לחייב את נתיבי ישראל לתפוס את החזקה במקרקעין המופקעים ולשלם לו את הפיצויים המוסכמים.