|
|
תפקידו של בן ממשיך [צילום: משה מילנר/לע"מ]
|
|
|
|
|
"שיקולי צדק, הגינות ותום לב אינם יכולים להתיישב עם העובדה שבת המקבלת מתנה מפנה עורף לאביה, מעליבה אותו בפרהסיה, מכנה אותו בכינויי גנאי ואינה מכבדת את בת זוגו או מפריעה לו לעשות שימוש בנחלה. שיקולי צדק והעדר התנהגות מחפירה ניתנים לקביעה משפטית בחוזה, גם אם לא נרשם הדבר במפורש וזאת מכוח חובת תום הלב הכללית".
כך קובע (11.5.14) סגן נשיא בית המשפט למשפחה בנצרת, אסף זגורי, בקבלו בקשה של אב לבטל הענקת בית במושב במתנה לבתו, בנימוק של התנהגות מחפירה מצידה. זגורי קיבל את טענותיו העובדתיות של האב, לפיהן הבת נהגה בו באלימות פיזית ומילולית - כולל לעיני אנשים נוספים - ודחה את הכחשתה של הבת.
לדברי זגורי, "בן המקבל בחיי הוריו את משקם החקלאי (שהוא בדרך כלל כל או רוב רכושם), מחויב לכבדם ולהימנע מלנהוג כלפיהם התנהגות מחפירה. הרי בדרך כלל, מינוי 'בן ממשיך' או מתן משק חקלאי במתנה לבן/ת נעשה כאשר ההורים מצפים מאותו צאצא שיחיה עימם או לצדם בשלום ויסייע להם בהחזקת המשק החקלאי ובטיפול בו.
"ברור אפוא לכל הצדדים להסכם המתנה, כי היא ניתנה לאותו בן משפחה בהנחה שיתמוך בהוריו וילווה אותם לעת זיקנה ובוודאי שיכבד אותם. אינטרס הציפייה וההסתמכות של ההורים הוא האינטרס המשמעותי שיש לדאוג שיוגן. בהקשר זה מקבל המתנה ייצא ידי חובה אם יכבד את הוריו ולא ינהג בהם התנהגות מחפירה. האם זו דרישה מוגזמת? בוודאי שלא".
זגורי מוסיף: "ראוי לקבוע, כי גם במתנה שהושלמה, קיים תנאי מפסיק מכללא בדמות חובת כיבוד אב ואם. תוצאת הפרת התנאי עלולה להיות במקרים המתאימים ביטול המתנה כולה. כמובן שכל מקרה ומקרה ונסיבותיו הוא ואין לקבוע כלל אחד קשיח לכל קשת האפשרויות. לא דומה המקרה שבפנינו למקרה שבו עשרות שנים לאחר המתנה מתקיימת התנהגות מחפירה מצד מקבל המתנה.
"ככל שחלוף הזמן ממועד המתנה הוא קצר יותר, כך יש להגביר ההגנה השיפוטית על ציפיית נותן המתנה להתנהגות מכבדת של מקבל המתנה ויש להקל עימו מבחינה ראייתית. ולהפך, ככל שחלוף הזמן ממועד המתנה הוא ארוך יותר ומוכחת הסתמכות רבה יותר מצידו של מקבל המתנה, כך לא כל התנהגות תיחשב להתנהגות מחפירה ואינטרס ההסתמכות של מקבל המתנה הוא זה שצריך לזכות להגנה שיפוטית גדולה יותר".
הבת חויבה לשלם לאביה דמי שימוש ראויים בסך 16,800 שקל בגין הזמן שחלף מאז הסכם המתנה ועד למתן פסק הדין, וכן הוצאות בסך 40,000 שקל. את האב ייצגו עוה"ד נעמה קדוש-סלומון וערן אייזיק, ואת הבת - עו"ד דוד אמסלם.
