משטרת ישראל מחזיקה בידיה שלא כדין רכוש שתפסה במסגרת חקירה פלילית, לאחר שהתיק נגד החשוד נסגר וחלפו ששת החודשים בהם היא רשאית להחזיק ברכוש זה. כך עולה מפסק דין של בית המשפט העליון (יום א', 1.6.14), אשר הורה למשטרה להחזיר מיד את הרכוש.

המשטרה ערכה ביום האחרון של 2012 חיפוש במשרדי חברת חמלני טכנולוגיות, בעקבות תלונה של שפר טכנולוג'יס ולפיה חמלני משווקת מיסבים מזויפים הנושאים את שמה של שפר. במסגרת החיפוש נתפסו 60 ארגזים ובהם 1,630 מיסבים. באוגוסט 2013 סגרה הפרקליטות את התיק נגד אריאל חמלני מחוסר ראיות, אך המיסבים לא הוחזרו לחברה שבבעלותו.

בית משפט השלום בחיפה דחה את בקשתו של חמלני להחזיר את המיסבים, בית המשפט המחוזי בחיפה הורה להחזירם והשופטת דפנה ברק-ארז דחתה את בקשתה של המשטרה לערער לבית המשפט העליון. היא קיבלה את עמדתה של חלמני, לפיה המשטרה אינה רשאית להחזיק מעל שישה חודשים ברכוש שתפסה. לדברי ברק-ארז, טענתה של המשטרה לפיה בית המשפט רשאי להורות מה ייעשה ברכוש תפוס, היא קיצור דרך בלתי ראוי לעקוף את מגבלת ששת החודשים.

ברק-ארז מזכירה, כי בית המשפט העליון כבר אמר את דברו בסוגיה זו: "אפילו קיים יסוד להניח שהחפצים מיועדים לשמש לצורך ביצוע עבירה, הרי משנסגר התיק הפלילי ומשהמשטרה לא הגישה בקשה כלשהי במועד, אין מקום ליתן צו המורה על השמדתם במסגרת בקשה להחזרתם". עוד היא מעירה, כי כלל אין מקום לתת למשטרה רשות לערער, שכן אין סיבה לדון בנושא בגלגול שלישי.

לגופם של דברים אומרת ברק-ארז, כי בקשתה של המשטרה מעוררת קשיים משמעותיים. המשטרה לא הסבירה כיצד מתיישבת עמדתה לפיה מדובר ברכוש המשמש לביצוע עבירה, עם החלטת הפרקליטות לסגור את התיק נגד חמלני. היא גם לא הסבירה מדוע נזכרה לבקש אישור להשמיד את המיסבים רק לאחר שחמלני ביקש להחזיר אותם. המשטרה טענה שמדובר במיסבים מזויפים - על סמך חוות דעת של חברת שפר, שהיא כאמור בעלת אינטרס מובהק בהליך.

לבסוף מדגישה ברק-ארז, כי על המשטרה להקפיד על קיום הוראות החוק בנוגע להחזרת תפוסים. "אין צורך להכביר מילים על החשיבות הנודעת לכך - לנוכח ההקפדה הנדרשת ביחס לתנאים שנקבעו להפעלת סמכויות סטטוטוריות באופן כללי, ולא כל שכן בשים לב להשלכותיהן של הסמכויות הנדונות על זכות הקניין, שהיא זכות יסוד מוגנת", היא מסיימת. את המשטרה ייצג עו"ד סטיב בוארון, ואת חמלני - עו"ד חגי נצר.