חשיבותם התזונתית של ירקות ופירות לא תסולא בפז, אולם מחיריהם המופקעים גורמים לא אחת לצרכנים רבים להימנע מלקנות אותם בשווקים, דבר הגורע מבריאותם.

הח"כ הפלאח, הלא הוא ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי) מבקש לשים קץ לתופעה ולאפשר הוזלה של המחיר באופן שגם יוזיל את המחיר לצרכן ובמקביל יאפשר לחקלאי המגדל לקבל תמורה נאותה עבור תנובת יבוליו.

בהצעת חוק שהגיש, יוסמכו שרי האוצר וחקלאות לקבוע מרווח מרבי. כלומר, סכום מוגבל בין המחיר בו נקנתה התוצרת החקלאית למחיר שנמכר לצרכן, כך שמרווח זה לא יהיה פרוץ והמתווכים - המשווקים או הספקים - לא יוכלו להעלות או להוריד את המחיר כרצונם.

כיום, מאחר שתוצרת חקלאית מתאפיינת בחיי מדף קצרים ומושפעת מתנאי אקלים משתנים ודרישות שוק תקופתיות. אופיו של המוצר מאפשר למשווקים השונים לבצע ויסות של ההיצע והביקוש תוך השפעה ישירה על מחירי הקנייה מהחקלאי והמחירים לצרכן. התנהלות זו מורידה את התמורה הכספית לחקלאי ומעלה את המחיר לצרכן.

על-פי הצעת החוק יפרסמו הירקנים ורשתות השיווק את מחירי התוצרת החקלאית, במקום המכירה, באופן בולט וברור, הן את המחיר שבו נרכשה התוצרת מהחקלאי, והן את התוספת המותרת על-פי החוק - כמחיר תיווך מותר, כדי שהציבור יוכל לדווח במקרה של הפרה.

המוכר תוצרת חקלאית במחיר גבוה מהמחיר שמכר החקלאי את הסחורה בצירוף המרווח המירבי המותר יהיה חשוף לתביעה צרכנית לפי חוק הגנת הצרכן.

הצעת החוק נולדה בשיתוף פעולה בין הצרכנים לחקלאים באמצעות המועצה הישראלית לצרכנות והתאחדות האיכרים בישראל, והצטרפו אליה חברי הכנסת יצחק וקנין, איציק שמולי, עמר בר-לב ועדי קול. היא תונח בקרוב על שולחנה של ועדת השרים לחקיקה, שתקבע את עמדת הממשלה בעניין.

ח"כ כלפה הסביר כי שוק הפירות והירקות בארץ מורכב משלושה קטבים - החקלאי, הצרכן והמתווך שבאמצע - שגוזר את הקופון. "מדובר בחזירות לשמה וצריך לשים לה סוף. באים אליי חקלאים עם דמעות בעיניים, מספרים כמה הם משקיעים בגידול התוצרת, ובסופו של דבר הופכים לכלי משחק בידיהם של המתווכים הקמעונאים שמעדיפים לשלם לחקלאי כמה שפחות, לגבות מהצרכן כמה שיותר ומההפרש לגזור נתח שמן לעצמם. הצעת החוק שהגשתי נתמכת גם בעשייה בשטח, מחאת הפלפלים שאני מלווה מראשית היווסדה מאגדת את החקלאים ישירות מול הצרכנים ללא תלות בגורמי התיווך. אלה דברים שלצערי לוקחים זמן אבל זה מתחיל לנוע והגיבוי מהשטח הוא אדיר", דבריו.