תלונה: דין משמעתי ל-5 דוברים ממשלתיים

התנועה למדינה יהודית, ארגון משפטי הפועל לחיזוק זהותה היהודית של המדינה, הגישה תלונה רשמית נגד חמישה דוברים של משרדי הממשלה ובו דרישה להעמידם לדין משמעתי. לדברי התנועה, החמישה - דוברים בהווה ובעבר - הפיצו הודעות לעיתונות במהלך השבת בניגוד להוראות התקשיר. חמשת הנילונים הם אייל בסון, נוי אלרואי, אור דורון, רן ליאור ועופר הראל.

במכתב ששלח בשם התנועה לנציב שירות המדינה משה דיין, כתב עו"ד אורי ישראל פז: "לא הייתה כל דחיפות עניינית סבירה למשלוח ההודעות לעיתונות ש-5 דוברים רשמיים אלה שיגרו לכלי התקשורת דווקא בעיצומה של מנוחת השבת של הכתבים, ואלה יכלו להתפרסם גם במוצאי שבת. אין מדובר בפיקוח נפש, וכידוע שום 'מלחמת יום כיפור' לא פרצה בתקופה האחרונה באזורנו".

פז מנה שתי דוגמאות, הראשונה - דוברת שר האוצר, נוי אלרואי, ששיגרה זימון לכלי התקשורת מתיבת הדוא"ל הרשמי של משרד האוצר - בניגוד לכללי התקשי"ר. הזימון נשלח לצורך התכנסות בבית השר יאיר לפיד למסירת הודעה בעניין אשרור דירוג האשראי של חברת הדירוג הבינלאומית S&P. כ-15 עיתונאים הוקפצו בבהילות, בהתראה של ארבע שעות, להגיע בשעה 16:00 לרחוב מאיר פיינשטיין 11 בתל אביב. הכתבים ציפו להכרזה דרמטית של שר האוצר, שלא המתין למוצאי שבת כדי לאפשר גם לכתבי כלכלה מסורתיים ודתיים להשתתף, והכול כדי לומר דברים שיכלו להתפרסם כהודעה לתקשורת בצאת השבת. ההקראה המיותרת של השר ארכה כדקה וחצי, דבר שקומם עליו את הכתבים. דוגמה נוספת שהוזכרה בפנייה היא מסרון שהפיץ לכתבים הצבאיים עופר הראל, דוברו של שר הביטחון, בעיצומה של סעודת ליל שבת על מינויו של אלוף גדי אייזנקוט לתפקיד הרמטכ"ל.

לאחרונה פנתה התנועה למדינה יהודית לנציב דיין, וביקשה ממנו לרענן את הוראות התקשי"ר האוסרות על פעילות של משרדי הממשלה בימי שבתון. דיין דחה את הפנייה בין היתר בנימוק, כי "לא ידוע לנו על כשל מיוחד בהכרת הוראות התקשי"ר בעניין פעילות בשבת". התנועה אומרת כי מדובר בתופעה של ממש וכדבר שבשגרה של הפצת הודעות לכלי התקשורת בכל מיני אמצעים אלקטרוניים מקובלים: בוואטסאפ, בביפר או בדואר אלקטרוני, וכעת היא דורשת "לרענן את הוראות התקשי"ר באופן שבו עובדי המדינה - ללא יוצא מן הכלל - יחדלו מלפעול בפומבי בעיצומו של יום השבת, הוא יום המנוחה השבועי הלאומי בישראל, כשאין מדובר חלילה בפיקוח נפש".

עו"ד פז הדגיש, כי התקשי"ר חל במישרין על עובדי המדינה במשרדי הממשלה ויחידות הסמך, והוראותיו אינן חלות על סוגי העובדים שחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, כולו או חלקו, אינו חל עליהם. אולם כבר פסק בית המשפט העליון כי "התקשי"ר חל על כל עובדי המדינה ללא הבדל דרגה" (עש"מ 5/86 גדעון ספירו נ' נציב שירות המדינה, פ"ד מ(4), 227].